» «
מולאי אדריס
מולאי אִדריס
#על העיר שהוקמה על ידי חתנו של מוחמד

העיר מולאי אִדריס (Moulay Idriss) היא העיר הקדושה ביותר בכל מרוקו. היא נקראת על שמו של מולאי אידריס אל אכבר, אידריס הראשון, מי שהיה נינו של הנביא מוחמד והשליט האיסלאמי הגדול הראשון של מרוקו.

עם השנים ומכיוון שהמסע למכה הוא יקר מדי, העיר הקדושה הפכה למוקד העלייה לרגל החשוב ביותר במדינה. רבים מתושבי מרוקו מגיעים לעיר זו פעמים רבות בחייהם.

זו עיר קטנה, עם פחות מ-20 אלף תושבים. היא מתפרשת על שתי גבעות, בשוליים המערביים של ג'בל זרהון, הר זרהון שבבסיס הרי האטלס.

לא תמיד היה הכפר הקדוש פתוח למבקרים שאינם מוסלמים. אולי בשל כך מולאי אידריס הוא אחד המקומות האותנטיים במדינה.


#מה תראו כאן?
אתרי חובה בבירור בעיר הם ה"זאוויה", המתחם הדתי עם המסגד והמאוזוליאום בעל גג הפירמידה של מולאי אידריס הראשון.

מעניין גם מסגד סנטיסי עם הצריח הגלילי שלו ומסגד המאוזוליאום של סידי עבדאללה אל חג'ם.

בהליכה של 45 דקות מהעיר תוכלו להנות מהחורבות הרומיות הסמוכות של וולוביליס (Volubilis).


#תולדות העיירה
את העיר מולאי אִדריס ייסד אִדריס, נכדו של עלי, הבעל של בתו היחידה של מוחמד, פטימה. ממש בזמן שמולאי אידריס הפך לקדוש עבור המוסלמים, הרומאים כבשו את האזור.

מולאי אידריס משקיפה על חורבות וולוביליס, שבמרחק כמה קילומטרים ממנה. מלכתחילה נבנה המקום על ידי הרומאים, שרצו במוצב גבוה, שקל להגן עליו והוא מאפשר לראות פולשים מתקרבים. אבל הם רצו גם מקום שמוקף באדמות, אותן יוכלו לעבד ולגדל עליהן גידולים.

ואכן, ליד העיירה יש המון עצי זית שמהם מייצרים עד היום שמן זית, המוצר העיקרי של העיירה. נחמד לראות שגם בימינו שולחת כל משפחה פעם בשבוע, כמות של זיתים מהעצים שלה לבית הבד המקומי. אחד מבני המשפחה מגיע עם הזיתים ונותן למכונה למצות מהם את השמן, אותו יביא בכד הביתה.

כשהרומאים עזבו את האזור, המוצב הפך למקום מושבה של שושלת איסלאמית מקומית.

בהמשך ההיסטוריה, כשהגיע הכיבוש הצרפתי למרוקו, שימש המקום שוב כמקום נופש של סופי השבוע, עבור בני המעמד השליט של מרוקו.

כחלק מתוכניתו לרפורמה במדינה ותוך פנייה לעולם המערבי, פתח המלך מוחמד השישי ב-2005 את העיירה למבקרים שאינם מוסלמים ולתיירים.


#קברו של מולאי אידריס
מולאי אידריס מרד במאה ה-8 בח'ליף הארון א-רשיד. הוא נמלט למרוקו והוכרז על ידי השבטים הברברים למלך. עוד בחייו הוא הפך לקדוש.

אבל אחרי שנים מספר הורעל אדריס למוות, על ידי שליח מתנקש ששלח הארון א-רשיד. לאחר מותו הוא נקבר בעיירה.

לקברו נבנה בעיר מאוזוליאום, מבנה קבר מרשים, בעל צריח גבוה ומרובע וגג בצורת פירמידה, עם רעפים ירוקים. מבנה הקבר מהווה חלק ממה שהמקומיים קוראים "זאוויה" (Zawiya) - מתחם שכולל בנוסף למאוזוליאום גם מסגד.

עם השנים הפך הקבר לחשוב ביותר מקברי הקדושים והצדיקים המוסלמים שבמרוקו. אומרים שחמישה ביקורים כאן, בזמן פסטיבל המוסם, שווים לחאג' למכה.

עד תחילת המאה ה-21 הקבר היה סגור בפני מי שאינם מוסלמים. רק ב-2005 נפתחה העיירה, בהוראת מלך מרוקו, לתיירים ולמבקרים לא מוסלמים.


#מסגד סנטיסי
מסגד נוסף שמומלץ לבקר בו בעיר, הוא מסגד סנטיסי בעל המינרט (צריח) הגלילי והמיוחד בעיר. את המסגד בנה בשנת 1939 סנטיסי, מקומי ששב מהחאג' במכה, כלומר עלה לרגל אל העיר הקדושה שבסעודיה.

המיוחד במינרט של המסגד הזה הוא בהיותו הצריח הגלילי היחיד במרוקו. הצריח המרהיב גם מחופה באריחים ירוקים, עם קליגרפיה של אותיות ערביות לבנות, בכיתובים מהסורה שבקוראן.

המסגד הזה משמש היום כ"מדרסה", בית ספר לקוראן ששמו "מדרסת אידריס".


#לאכול וללון
דר זרהון (Dar Zerhoune) הוא בית הארחה במרכז מולאי איריס. על הגג שלו יש מסעדה ומרפסת נהדרת, עם אוכל מצוין ונוף נהדר של העיר העתיקה וולובליס. גם השקיעה מכאן נהדרת.

המקום נמצא קרוב לכיכר המרכזית והוא גם זול משמעותית ממסעדות התיירים שליד האטרקציות המרכזיות. האוכל מקומי, מצוין וטרי, עם מאכלי טאג'ין וסלטים טובים. הירקות טריים והמרקים טעימים. יש כאן wifi ושירותים מודרניים ונקיים.

לינה במקום - בחדרים נקיים, עם מקלחות בחדר ומים חמים. את המקום מנהלת רוז, בסטנדרטים מערביים. יש גם אופניים להשכרה, למי שרוצים לנסוע לוולוביליס ולטייל בסביבה.


#טיפים
ללא מוסלמים אין כניסה למסגדים ולמאוזוליאום.

כדאי לבקר גם במרחצאות התרמיים הרומיים הסמוכים, כרבע שעה הליכה מחוץ לעיר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/jp5WFDvl7js?end=1m14s


תמונות:

https://youtu.be/buGsKmuek40


בלוגרים:

https://youtu.be/bjg-B_PcznA
מדינה
אל-מדינה מרקש
#על הרובע האוריינטלי והאקזוטי של מרקש

רובע המדינה של מרקש (Marrakech Medina), הנקרא "אל-מׇדינה", הוא המרכז הציורי של העיר העתיקה והגרעין הכי עתיק שלה.

בתוך ה”מׇדינה”, שנמצאת בחלקה המזרחי של מרקש, תמצאו מבוך של סמטאות קטנות ומלאות בחנויות.

שיטוט בסמטאות, ברחובות, בכיכרות ובשווקים שברובע הוא כמו סיור במכונת זמן - אל עידן אקזוטי ומרתק שדומה שמעולם לא נגמר כאן או עבר.

האזור הזה במרקש הוא מאוד עתיק וחלק מהתכנון בו אינו מותאם לזמנים מרובי האוכלוסין של העיר הזו. ב"מדינה" לבדו מתגוררים מעל מיליון בני אדם. לא מעט ממאות הסמטאות שבתוך ה"מׇדינה" הן כה צרות, עד כדי כך שבחלק מהן לא יכולים לעבור שני אנשים, מכיוונים שונים בו-זמנית.


#מה תראו כאן?
במׇדינה, שהיא המרכז העתיק של מרקש העתיקה, לא חסרות חנויות חמודות, סמטאות קטנות ומבנים עתיקים שהשנים ניכרות בהם.

כאן שולטת המסורת המוסלמית. לא תראו כאן את לא את נפלאות ולא את חוליי העולם המודרני.

גולת הכותרת של המדינה היא כיכר ג'מע אל פנה. מסביב לג'מע אל פנה גדושות סמטאות ה"מדינה" הצרות בשלל שווקים ססגוניים.

במבוך הסמטאות של ה"מדינה" מחולק האזור לאזורים ולמתחמים רבים. יש כאן אזור לממכר תבלינים, אזור אחר בו מייצרים ומוכרים ג'לביות. יש את האזור של טווי הבדים, את אזור הבורסקאים המנקים וצובעים עורות ועוד.

גם השווקים כאן הם חוויה לכל החושים. בנוסף לשוק התבלינים ושוק העורות, יש כאן גם שוק נפחים, שוק התכשיטים, שוק הנגרים, זה של הצבעים, שוק הקדרים ועוד. לא הרחק מהם גם שוק הנעליים, שוק הבשמים ושוק השטיחים.


#ללון בריאדים
אם אתם מחפשים ללון בעיר העתיקה, חפשו לכם ריאד, בית אותנטי דמוי ארמון מרוקאי של פעם. אזור "אל מׇדינה" הוא האזור השווה ללון בו בעיר העתיקה. יש בו לא מעט ריאדים, בטוול מחירים שמתאים לכל כיס. ניתן ללון בריאדים וליהנות מאוד, בין השאר מהחצר הפנימית, שמאפיינת את הריאד המרוקאי.

כדי לשמור על הנשים שלהם, בנו את מרבית חלונות ה"ריאדים" כשהם פונים פנימה, אל החצר הפנימית, במקום אל הרחוב. בחצר של הריאד נוהגים כאן, בדרך כלל, לטפח גינה מקסימה וטיפוסית.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/G4GtCS-HYLA


ביקור ביום:

https://youtu.be/37-ZAOXjBfY


ביקור בלילה:

https://youtu.be/t_jauJe80K4


הדרכה:

https://youtu.be/LnJv8IB_DYM


בלוגרים:

https://youtu.be/eFZz9ZC1BWo
המאוזוליאום של מולאי איסמעיל
מאוזוליאום מולאי איסמעיל
#על המאוזוליאום של שליט אגדי

המאוזוליאום של מולאי איסמעיל (Mausoleum of Moulay Ismail) נבנה עבור השליט מולאי איסמעיל, מי שהפך את העיר מקנס במאה ה-17 לבירתו.

מדובר באתר היסטורי ודתי מרכזי בעיר, שנמצא בתוך מה שבעבר הייתה קסבה, מצודה מקומית.

מולאי איסמעיל שלט במרוקו משנת 1672 עד מותו בשנת 1727. בתור סולטן הוא שלט 55 שנים במרוקו והיה בעל השלטון הכי הארוך ביותר בתולדות הממלכה הזו.

המאוזוליאום הוא מהאטרקציות המרכזיות של מקנס. תורמת לכך העובדה שהכניסה אליו פתוחה גם למבקרים זרים, לא מוסלמים וללא תשלום.


#מה תראו כאן?
המאוזוליאום נמצא ליד השער של ארמון דאר אל-קבירה, בצד הדרום-מערבי שלו. הוא נבנה בחלל ששכן בעבר בין קירות הארמון, הקירות הפנימיים והחיצוניים שמקיפים אותו.

אחרי הכניסה דרך השער הכפול והמעוטר למאוזוליאום, אתם רואים לפניכם את קבריהם של בני משפחת מולאי איסמעיל, הסולטן שהקים את המתחם.

משני צדי הקבר רואים את שעוני המטוטלת שקיבל מולאי ממלך צרפת לואי ה-14. השעונים המפוארים הללו הם מעין "מתנת ניחומין", שהעניק לו המלך הצרפתי, לאחר שענה בשלילה לבקשת הסולטן לשאת את בתו לאישה.

בהמשך אתם נכנסים למבואה המעוטרת באריחים בשלל צבעים. במרכז המבואה ניצבת מזרקה. בהמשך הדרך נראים קברים נוספים של בני משפחת הסולטנים.

מעל הקבר תראו קשתות ותקרה מעוטרת ויפה. שימו לב לשטיחים האדומים שעל רצפת המאוזוליאום.


#תולדות המאוזוליאום
מולאי איסמעיל היה השליט שהקים את המקום בשנת 1703. הוא בחר כמקום קברו העתידי את המקום הקדוש, בו שכן עד אז רק קבר סידי עבד א-רחמן אל-מג'דוב, משורר סופי מהמאה ה -16.

לאחר מותו נקבר מולאי איסמעיל במקום. מאוחר יותר, בשנת 1859, נקבר כאן גם סולטן מולאי עבד אל-רחמן.

המתחם המקורי היה קטן יחסית למראהו היום והוא כלל רק את החצר הראשית המובילה אליו, את חדר הקבר ואת שני החדרים הצמודים אליו מהצדדים. מאוחר יותר הוא הורחב ונוספו לו עוד חצרות ומעברים נוספים.

אגב, במקור נכנסו למתחם הלוויות מצפון, היישר מארמון דאר אל קבירה, אך במאה ה-20 שינה זאת השלטון הצרפתי לכניסה מדרום, שלא דרך הארמון.

בנוסף לתפקודו כאטרקציה מושכת תיירים בעיר, מגיעים למאוזוליאום לא מעט מתושבי מרוקו. מרביתם באים לכאן כדי לקבל ברכה ממולאי איסמעיל.


#טיפים
הכניסה למאוזוליאום בחינם ומותר גם ללא מוסלמים.


מבט מבחוץ:

https://youtu.be/CEVvOi03Ti8


ביקור במקום:

https://youtu.be/wPSRS8Jnavk


בלוגרים

https://youtu.be/L4bZZJWxZSc
כיכר אל הדים
כיכר אל הדים
#על הכיכר המרכזית במקנס העתיקה

כיכר אל הדים (El Hedim Square) היא הכיכר המרכזית והמפורסמת במקנס והלב הפועם של העיר.

הכיכר נמצאת בסמוך ל"באב אל מנסור", שער מנצור המהווה את שער הכניסה הראשי מהעיר החדשה אל העיר העתיקה ולמתחם הארמון המלכותי.

כאן נמצאת נקודת המפגש הפופולרית של תושבי מקנס. לא רק ביום הכיכר הזו פעילה, אלא גם ובמיוחד בלילה, כשיש בה שפע של אקשן מסקרן. יש בה שלל דוכנים ואמני רחוב וכאן אפשר בקלות להרגיש את האווירה המיוחדת של עיר מזרחית עתיקה.

הכיכר, שפירוש שמה "כיכר ההרס", היא לב ה"מׇדינה" של מקנס. השם הגיע מהרס הבתים ההיסטורי שעשה השליט מולאי איסמעיל בעיר העתיקה, בין השנים 1672–1674. ההרס נעשה לצורך הקמת "הארמון המלכותי" מוקף החומות, במסגרת הפיכת מקנס לבירתה של ממלכת מרוקו ורצונו ליצור כיכר מרכזית ואטרקטיבית לעיר.


#טיפים
בואו לכאן בערב.

הכיכר היא גם נקודת המוצא למרבית אטרקציות התיירות של העיר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/vj5ni42z2Ok


ביקור במקום:

https://youtu.be/jbS13g9eU4Q


אמני רחוב:

https://youtu.be/Ery5_t1j_pg


הדרכה:

https://youtu.be/6uTlO7Gj0tQ

מרוקו

וולוביליס
וולוביליס
#על העיר הרומית שהפכה לאתר העתיקות הגדול במרוקו

האתר הארכאולוגי וולוביליס (Volubilis) הוא אתר העתיקות הרומי הגדול ביותר במרוקו. זהו גם אתר העתיקות הרומיות שהשתמר הכי טוב מכל העתיקות הרומיות שבממלכה.

באתר, המרוחק כ-30 ק"מ מהעיר מקנס, תטיילו בשרידי העיר הרומית העתיקה ותגלו עוד צד, פחות מוכר בקסם של מרוקו. כאן שכנה עיר רומית עשירה ומצליחה, שנוסדה בסביבות המאה ה-1 של התקופה הנוצרית.

וולוביליס הייתה אחת הערים הרומיות החשובות והמשגשגות ביותר בצפון אפריקה וודאי במרוקו של היום. היותה מוקפת באדמות פוריות, הפכה את העיר הרומית ליצואנית וספקית מצליחה לרומא, של התוצרת החקלאית של האזור, במיוחד חיטה ושמן זית.

משום כך הפכה וולוביליס די מהר למרכז מסחרי משמעותי באזור. דרכה עברו סחורות מאזור דרום הסהרה ונשלחו בספינות, היישר אל נמלי הים התיכון ולאימפריה הרומית.


#מה תראו כאן?
וולוביליס של ימינו היא אתר ארכאולוגי מרהיב. טיול ברחוב הראשי של העיר יציג בפניכם מבני קשתות יפים, לצד שרידי בזיליקה ביזנטית מרשימה.

עוד תהנו כאן מצפייה בשער הניצחון, לצד שרידי חומות העיר והקפיטול והפורום, שהם שרידים של מבני ציבור רומיים.

מרהיבים במיוחד הם הפסיפסים המפוארים שבעיר הקדומה. תוכלו לראות בהם שלל אלמנטים מהמיתולוגיה היוונית שהרומים אימצו למיתולוגיה שלהם.

עוד תראו בעיר וולוביליס שרידים של בית בד, אחד מ-100 בתי הבד ששרדו בהריסות העיר. בממוצע היה באחד מארבעה בתים פרטיים בוולוביליס בית בד, עסק שיצר לבעליו באותה תקופה רמת החיים גבוהה במונחי הימים ההם.

בתי בד כאלה הם העדות הטובה ביותר להתמחותה של העיר הרומית בשמן זית, מהאדמות הפוריות והעצים הרבים שבסביבה ומהשגשוג שיצרה תעשיית השמן של העיר.

בנוסף לעצי הזית, כלל המישור הענקי שמסביב לעיר גם חקלאות של דגנים וקטניות וכיום גם הרבה פרדסים, כרמים ואלוני שעם. כל אלו תרמו אף הם לעושר של תושבי וולוביליס וממשיכים בכך עד היום.


#מקור הפוריות של האזור
כמו הערים מקנס ופס, גם שרידי וולוביליס נמצאים בלב ה"מערב האטלנטי", אזור של מישורים שתחומים ונחצים על ידי נחלים גדולים, המנקזים אל הים מים רבים מהרי האטלס והריף.

המשקעים הרבים ושפע של מקורות מים, תנאי האקלים הממוזגים והנוחים וקרקע פוריה מהסחף הרב שהצטבר באזור, הם שהקנו לעיר את היתרונות שמשכו אליה עמים ושליטים שונים, במשך כאלף שנים. תודות להם נוצרו תנאים אידיאליים לחקלאות באזור ואפשרו לה את ההצלחה הכלכלית המדהימה שלה.


#תולדות העיר
בימי קדם וכמו ערים היסטוריות רבות, עברה וולוביליס מיד ליד, כשעמים ומתיישבים משתלטים עליה ומשנים את שמה בהתאם.

העדויות הקדומות ביותר להתיישבות אנושית במקום בו נמצאת היום העיר הן מהתקופה הניאוליתית, בסביבות 5,000 שנה לפני הספירה.

מי שישבו כאן אז היו הפיניקים, מי שכבר הקימו ערי נמל לאורך חופי מרוקו, בערים כמו טנגי'ר, ליקסוס ואסאווירה. בסביבות המאה השלישית לפני הספירה הם חודרים לפנים היבשת ומקימים ערים, שביניהם וולוביליס היא החשובה ביותר.

הפניקים הם סוחרים מעולים וכאן הם מתחילים בגידול גפן וזיתים, לצד הבֶּרְבֶּרְים (Berbers), תושביה המקוריים של צפון אפריקה.

בשנת 40 לערך נכבשת העיר על ידי הרומאים. וולוביליס הופכת לאחת משתי ערי הבירה של המלך יובה (yuba) השני. הוא היה מנהיג בֶּרְבֶּרְי מקומי, שנשלח לרומא, למד והתחנך בקיסרות הרומית. וולוביליס גדלה בתקופת שלטונו של יובה השני והוא אף הקיף אותה בחומה.

אז גם קיבלה העיר את שמה הרומאי "וולוביליס", על שם פרח שצומח באזור ונקרא Convolvulus, בעברית החבלבל.

מכל מקום, בשנת 285, עלה לשלטון ברומי הקיסר דיוקלטיאנוס. מסיבה כלשהי נוטשים אנשי הצבא והמנהל של רומא את העיר. בני השבט הברברי שחיו בעיר התנצרו, עברו לאזור אחר בסביבה והעיר העתיקה הפכה לנקרופוליס, עיר קבורה נוצרית.

בשלהי המאה השביעית, הגיע הכיבוש האיסלמי של צפון אפריקה. וולוביליס הופכת לעיר מוסלמית. מאה שנים אחר כך, בשנת 789 משתלט עליה מולאי אידריס הראשון. האיש, מצאצאיו של עלי, חותנו של הנביא מוחמד, נמלט מעיראק, לאחר שנכשל בניסיון המרד שארגן שם.

אידריס משנה את שם העיר ל"וואלילה", כמו שקראו לה בעבר הברברים הקדומים. אבל תוך שנים אחדות ומסיבה לא ברורה, עוזב מולאי אידריס את וולוביליס ומקים את העיר פס.

העיר ממשיכה להתקיים עד המאה ה-11, בה היא ננטשת לחלוטין. מי שפוקד אותה הם בעיקר רועי צאן מהסביבה. האגדות והשמועות על העיר החרבה מסופרות ומוגזמות והשנים עוברות. במאה ה-14 נפוצה כבר האגדה שאין לה כל בסיס שהאתר הנטוש הוא שריד מארמון פרעוני עתיק. עד היום מכנים המקומיים את האתר הארכיאולוגי שכאן "ארמון פרעה" (Ksar Pharaoun).

רעידת האדמה המפורסמת של שנת 1755, זו שהחריבה גם את העיר ליסבון, הרסה כמעט עד היסוד את שרידי העיר הנטושה.

במאה ה-19 הגיע לכאן הראשון שזיהה את שרידי העיר הרומית. היה זה הארכיאולוג והדיפלומט הצרפתי טיסו (Tissot). הוא חפר כאן משנת 1874 וחקר שרידי העיר הקדומה שמצא נמשך גם בשנת 1915, עם הגעת השלטון הצרפתי למרוקו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/pX17XGkZRuM


ביקור במקום:

https://youtu.be/TBe9AmfFhBc


הסברים:

https://youtu.be/buGsKmuek40


הדרכה:

https://youtu.be/U9fIkUk2S0s


בלוגרים:

https://youtu.be/AATNj1vo5DE
וואזאן
העיר וואזאן
#על העיר הקדושה לאיסלאם במרוקו

על גבול השפלה והרי הריף, העיר וואזאן (Ouazzane) היא מהערים הקדושות במרוקו. במשך דורות היא הייתה סגורה בפני מי שאינם מוסלמים.

ואזאן ינקה את קדושתה מהאמונה שמנהיגיה הדתיים היו שריפים, מצאצאי מוחמד. היה זה המולאי עבדאללה, השריף לבית אִדריס, שבנה בה את מסגד ווזאוויה. היום קברו הוא אתר קדוש ויעד לעלייה לרגל של עשרות אלפי מאמינים בכל שנה.

בקרבת העיר נמצא קברו של רבי עמרם בן דיוואן, בכפר אסמע'אן (Ismagan). לאחר שנשלח על ידי רבני קהילת חברון, חי במרוקו ומת בה, הפך הרב עמרם לקדוש בעיני יהודי מקנס ואחד מצדיקי מרוקו היהודים. אל קברו נהגו רבים מיהודי מרוקו לעלות, כדי לקבל ברכה וגם המוסלמים כיבדו אותו מאוד.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/fUEStkeHr3Y


ועוד מבט:

https://youtu.be/MK0OL2oitsQ


ביקור במקום:

https://youtu.be/q_gGR3C1b7I
עמק נהר הדרע
עמק נהר הדרע
#על עמק הקסבות העתיקות של שבטי הברברים

בין הרי האטלס נחבא עמק נהר הדרע (Draa River Valley), עמק מנוקד בכפרי בֶּרְבֶּרִים, קסבות עתיקות ומטעי דקלים רבים.

הנסיעה לאורך העמק, בו פזורים נאות מדבר ודקלים גבוהים, היא אחת מהחוויות הנופיות המרשימות והיפות ביותר שתחוו בטיול במרוקו.

בין בתי הקש של כפרי הבֶּרְבֶּרִים הקטנים, ניתן לראות קסבות, מבצרים מימי קדם שבהם השתמרו המנהגים והמסורת העתיקה של האזור.

עמק נהר הדרע, שנמצא באזור ווארזאזאת, שונה גם מנוף ההרים עצמם, מראה של יערות ירוקים, מפלים ונהרות. בנוסף לו יש עמקים נוספים בין ההרים הללו, כולל עמק נהר הדאדס וקניון נהר הטודרה, קניון יפה להפליא ומצולם בצבעי האדום שלו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/UvekPWnyuBU


נווה מדבר עתיק עם קסבה, מצודה:

https://youtu.be/CR2j2IiisC8


נהר הדרע שבעמק:

https://youtu.be/ju6Tt6zqphQ
טנג'יר ויל נובל
טנג'יר ויל נובל
#על העיר החדשה של טנג'יר

טנג'יר ויל נובל (Ville Nouvelle) היא העיר החדשה והמודרנית של טנג'יר. היא ידועה בחופי הים הזהובים שלה, באתרי הנופש המפנקים ובמימי האוקיינוס הצלולים.

טנג'יר החדשה הזו מייצגת את הקידמה והמודרניות המערבית שהולכת ומשתלטת גם על מרוקו, אל מול ה"מׇדינה" (Medina), שהיא העיר העתיקה של טנג'יר, מהמורשת הערבית-בֶּרְבֶּרְית שלה.

טנג'יר ויל נובל קרובה גיאוגרפית לספרד ולגיבלרטר, מה שמורגש בסגנון בנייה, העיצוב ואורח החיים בה. היא מאוד מזכירה עיירות חוף ספרדיות, דוגמת קאדיס או ולנסיה.

עוד בולטת בטנג'יר החדשה האדריכלות המודרנית, המדשאות הכמו אירופיות, מזרקות המים המרהיבות ובתי הקפה הרבים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/WArP7J44oBo


אדריכלות מודרנית:

https://youtu.be/ndDJwok8Qsc


מרזוגה
מרזוגה
#על הכפר שהוא השער המערבי למדבר סהרה

מרזוגה (Merzouga), שבדרום-מזרח מרוקו, הוא כפר מדברי קטן שהפך עם הזמן לעיירה קטנה. העיירה הזו היא השער המערבי אל מדבר סהרה.

הסיבה העיקרית להגיע אל הכפר המדברי מרזוגה נעוצה בעובדה שהוא מהווה בסיס מעולה לטיול אל דיונות ארג צ'בי המדבריות, השוכנות בסמוך. בדיונות הענקיות של הסהרה תוכלו ליהנות מגלישה על החול.

מכאן יוצאים מטיילים רבים לטיולי מדבר, על גבי גמלים וג'יפים. יש מהטיולים הללו שנמשכים כמה שעות. אחרים אורכים מספר ימים ונכנסים לעומק הסהרה.


#על השער למדבר סהרה
מדבר סהרה (Sahara desert), שמגיע כמעט לגודלה של ארה"ב, נחשב למדבר הגדול בעולם.

אמנם טכנית, יבשת אנטרקטיקה היא כה קפואה, עד שלא יורדים בה כמעט משקעים, מה שהופך אותה טכנית למדבר הכי גדול בעולם. אבל רובנו מתכוונים במושג מדבר למקום חם. לכן, מדבר סהרה הוא המדבר החם הגדול ביותר בעולם.

מדבר סהרה מתחלק בין 11 מדינות. הוא משתרע לכל רוחבה של צפון אפריקה, על פני יותר מ-8 מיליון קילומטרים רבועים, מהים התיכון והרי האטלס שבצפון ועד קו הרוחב °16 שבדרום המדבר.

פירוש המילה "סהרה" הוא "מדבר" בערבית. המילה הערבית המדויקת היא "צחראא". הערבים, שמכירים עוד כמה מדבריות מרשימים, מכנים אותו "המדבר הגדול".


#טיפים
אחת החוויות המיוחדות בדיונות של כפר המדבר מרזוגה היא לצפות בזריחה בהן. קומו עם שחר והגיעו לקצה הכפר לעונג בפתחו של יום.

במרזוגה ניתן למצוא את כל שירותי המסחר והלינה.


מדבר סהרה העצום ועל יושביו:

https://youtu.be/mLR0-K2Wpb0?t=8s


ממראות המדבר:

https://youtu.be/gOtGbzUtjiw


בעלי החיים בסהרה:

https://youtu.be/lPWEKUQLb9Y


אנשי המדבר:

http://youtu.be/nDWpFIt3xK4


מבט מקרוב:

http://youtu.be/lcdeBxkjqLg
ג'בל טובקאל
#על ההר הגבוה במרוקו ובצפון אפריקה

בגובה של 4,167 מטר ומיקום מטורף, במרכזו של אזור כפרי ויפהפה, ג'בל טובקאל (Toubkal) הוא ההר הגבוה ביותר בהרי האטלס ובצפון אפריקה.

הר טובקאל אהוב גם על אוהבי סקי בחורף וגם על חובבי הג'יפים, הטרקים לראש ההר והטיולים הרגליים שבאים אליו בשאר עונות השנה.

את מורדותיו הנמוכים של ההר, שנמצא בלב הפארק הלאומי טובקאל, מכסים כרי דשא אלפיני ובחלקם הגבוה - יערות ערער אדירים.

הטרק אל פסגתו של הר טובקאל הוא מהטרקים המרהיבים שיש. במהלך הטיפוס לפסגת ההר עוברים המטפסים דרך עמקים ירוקים, מעברי הרים מלהיבים וכפרים ברבריים שלא השתנו זה מאות שנים.


#טיפים
הכפר אסני (Asni), שממוקם באזור כפרי יפהפה, מציע בסיס יציאה מצוין לטיפוס על הר טובקאל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/W75qGnapUAU


ביקור במקום

https://youtu.be/mxOeCf9t8JM


בלוגר:

https://youtu.be/9YGR7IXrGU8
קסבת איית בן חידו
#על עיר האולפנים הגדולים, ההוליווד של המדבר

"קסבה" בערבית פירושה מצודה וקסבת איית בן חידו (Kasbah Ait Benhaddou) היא הקסבה השמורה והיפה ביותר במרוקו. מצודת הקסבה שוכנת במעלה גבעה, מתנשאת בדרמטיות מן האדמה ונראית כאילו נלקחה מסרט או אגדה.

מוקפת חומות גבוהות ועשויות מבוץ, איית בן חידו היא אחת הערים המבוצרות לאורך מסלול הסחר שחיבר בין הסהרה למרקש. זו קסבה מרשימה ביופייה שנבנתה במאה ה-16 ויושבת על הדרך העתיקה לכיוון תלוואת, מרחק של 30 ק"מ ממנה.

הקסבה היפה שמורה היטב והוכרזה כאתר מורשת עולמי של אונסק”ו. מקיפים אותה בתי הבוץ הקטנים ומוקפים בחומות גבוהות.

המצודה שבראשה היא מהמאה ה-12 ושנים רבות שהיא משמשת כאתר צילום לסרטי הוליווד וסדרות היסטוריות.

בקסבת אית בן חידו צולמו סרטים וסצנות רבות של סרטי קולנוע מפורסמים. בין השאר צילמו כאן סרטי קולנוע וסרטים כמו "לורנס איש ערב" (Lawrence of Arabia), "גלדיאטור" (Gladiator), "המומיה" (The Mummy), "משחקי הכס" (Game of Thrones) ו"הפיתוי האחרון של ישו".


מבט מקרוב:

https://youtu.be/KEkcIWp1qN0


הדרכה:

https://youtu.be/P1zGO0rdrTI
איפראן
#על עיירת הנופש שבלב האטלס התיכון

גם אם הבנייה האירופית, בגווני כתום וצהוב בשלכת, מזכירה יותר גלויה שוויצרית, איפראן (Ifrane) היא עיירת נופש וסקי, עם אתר סקי לא קטן.

איפריין נמצאת בלב הרי האטלס התיכון ומוקפת יערות של עצי ארז ואלון. ואכן, מזג האוויר הנעים בעיירה הזו, המכונה "שוויץ של מרוקו", מושך לכאן תיירים רבים בכל ימות השנה.

בעבר הייתה איפרן עיירת הנופש של השלטון הצרפתי במרוקו. ב-1956, כשהצרפתים עזבו את מרוקו, החרימה ממשלת מרוקו את בתיהם שכאן. כיום גרים בה עשירי מרוקו והיא אף נחשבת לעיר הנופש והקיט של משפחת המלוכה המרוקאית.

מגובה של 1650 מטר מעל פני הים, באיפראן תוכלו לצפות בנוף המרהיב של הרי האטלס, שנוטים להזכיר מכאן נוף אלפיני של ממש.

במרכז העיירה, בסמוך לכיכר המרכזית, אפשר לראות את פסל האריה הגדול והמפורסם שלה.

עוד באיפרן נמצאת האוניברסיטה המלכותית. כאן לומדים בניהם של עשירי המדינה ומי שיהוו בעתיד את צמרת הממשל. מגיעים אליה אפילו סטודנטים זרים מארצות אירופה השונות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8ouP1CL12M4


בחורף:

https://youtu.be/qDNedEPkrXc
מלון לה ממוניה
#על המלון עם הקסם של מרקש

בית המלון "לה ממוניה" (Hôtel la Mamounia‬), הממוקם בלב העיר העתיקה של מרקש, נחשב לאחד מבתי המלון הטובים בעולם ול"פנינה של מרקש".

שוב ושוב הוא זוכה לפרסים ותארים בינלאומיים ממגזיני תיירות ודירוגי יוקרה רשמיים. תארים שקטף הם המקום הראשון בין מלונות העולם כולו. הוא גם עומד בראש טבלת מלונות הנופש הטובים בעולם וכמלון הספא הטוב בעולם.

דמיינו מלון פאר, מוקף גנים יפהפיים ומטופחים במיוחד, עם עיצוב בסגנון מרוקאי, הכולל עיטורי ערבסקות בסגנון האדריכלות הבֶּרְבֶּרִית והאנדלוסית.

המלון על 209 חדריו ו-71 הסוויטות שלו מוקפים בבריכות, גינות, פינות ספא מפנקות ועוד.

זה שנים רבות ש"לה ממוניה", מבתי המלון היוקרתיים ביותר בעולם, משכן בו שייח'ים ונסיכים מנסיכויות הנפט, מנהיגים מכל העולם, עשירי ארצות ערב וידוענים ואנשים עשירים מכל רחבי תבל.

המלון, שעד השלטון הצרפתי שימש כמקום מושבו של יורש העצר בממלכה, מציע למבקרים במרקש חוויית יוקרה מדהימה, עם עיצוב אותנטי ומושקע במיוחד, שירות יוצא דופן ומסעדות גורמה נהדרות.


#טיפים
בהתחשב בכך שמדובר במלון מהטובים בעולם ואולי אף בטוב שבהם, מחיר הלינה לא גבוה במיוחד.

גם מי שלא לנים כאן יכולים להגיע ולשבת על משקה קל בלובי, בשעות אחר הצהרים ובלבוש איכותי, שלא כולל סניקרס או ג'ינס.

בערב בואו לקזינו המרהיב ומלא האקשן של המלון. גם מי שלא מהמרים ייהנו מהעיצוב היפה והיוקרתי של המקום.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/SFoeZ3kjqo0


ביקור במקום

https://youtu.be/DbdrzgSx-Co


עיצוב מושלם:

https://youtu.be/IlA4uXyNwKk
בית הצילום
#על אוסף הצילומים המרהיבים של מרוקו

בית הצילום (Maison de la Photographie de Marrakech) במרקש הוא בעצם מוזיאון הצילום של העיר מראקש. מוצגים בו צילומים נפלאים שצולמו בעבר, בין השנים 1870 ל-1950.

מדובר באוסף צילומים פרטי המתעדים אנשים, מקומות ונופים במרוקו. האוסף מציג את מרוקו, דרך עינם של צלמים מעולים. מהצילומים שתראו כאן ניכר שהצליחו ללכוד ולהציג תקופה שלמה, שהייתה ואיננה עוד, על אורח החיים במרקש ובמרוקו במהלכה.

בית הצילום נמצא בעיר העתיקה של מרקש. חוויית הביקור המדהימה בו לא נועדה רק לחובבי צילום אלא לכל מי שמתעניינים ביופי ובאנשים ומתרגשים מנוסטלגיה אסתטית ומקסימה מהסוג שמוצג בו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/WISt9duuoqE?t=82


ביקור במקום:

https://youtu.be/Is4zLXSvpNI


מבט מהגג אל העיר:

https://youtu.be/LagDk50xOzM
השוק של מרקש
#על השוק הציורי של מרקש

מרקש היא סוג של גן עדן לחובבי הקניות ובמיוחד הקניות האקזוטיות. אלה מתרכזות בשווקים הצבעוניים שלה ובמבחר האינסופי של מזכרות ומוצרים אותנטיים שיש בהם.

שוק מרקש (Marrakech Souk‬), הסמוך לכיכר, הוא השוק של העיר העתיקה. זה שוק גדול מאוד, המרגיש כמבוך ענקי של סמטאות צפופות ואינסופיות.

גם למי שלא מחפשים קניות דווקא, מדובר בחוויה תרבותית שלא כדאי להחמיץ. בואו לחוות את המראות והצבעים של השוק הצבעוני וההומה הזה.


#התמצאות בשוק
הכניסה המרכזית לשוק היא דרך שוק סמארייה או שוק סמארין, הסמוך לכיכר ג'מע אל פנה. יש בו דוכנים רבים של בגדים, שטיחים ומזכרות לתיירים.

ההתמצאות בשוק מרקש עצמו נוחה, שכן הוא מחולק מסורתית לאזורים, כשכל אזור בו מוקדש לחנויות קטנות של מוצרים מסוימים, או לבעלי מקצוע מסוים.

אם השוק הקרוב לכיכר הוא שוק סמארין, אחריו תראו גם את שוק העור (סוק אל-קלין), את שוק השטיחים (סוק זרביה) ואזורים נוספים - של חייטים, של נגרים ואפילו שוק של נפחים וחרשי מתכת.


#מה תקנו כאן?
בשוק תוכלו למצוא מוצרים ייחודיים למרוקו ולמדינות המגרב, כמו כפכפי ה"בבוש" השפיציים של המרוקאים, גלביות ססגוניות, קנקני תה מסורתיים, טאג'ינים לבישול המרוקאי, עבודות יד מקומיות ולא מעט כלי בית אופייניים.

עוד יש כאן מוצרי קרמיקה מיוחדים, קופסאות עץ מעוטרות בעבודת יד, מוצרי קוסמטיקה עממיים וסבונים מסורתיים שנעשים במרוקו בעבודת יד, עם ניחוחות אקזוטיים כמו ורדים, ענבר, תפוז ומוסק.

אבל בשוק הזה יש גם כל דבר שימושי וזול, עם לא מעט מתפארת התעשייה המיובאת. יש כאן מוצרי עור ועץ, תכשיטים ושטיחים, בגדים, כלי מטבח, תבלינים, צמחי מרפא ועוד.


#אוכל
האוכל כאן נפלא, זול ובכמויות לא נתפסות. במרוקו אוכלים לא מעט ואולי צריך לדחות קצת את ספירת הקלוריות. בשקלים בודדים תוכלו לאכול כאן מנת בשר וחומוס עם ירקות. בפחות ממחיר מנת פלאפל בארץ אחרת אפשר לקנות כאן ארוחת מלכים מטאג'ינים עמוסי בשר כבש ומאכלים נפלאים, שבושלו שעות ארוכות בבור מסורתי.


#טיפים
האיכות בשוק בדרך כלל מעולה והמחירים נמוכים למדי.

בשוק במרוקו, כמו בכל שוק מזרחי, מותר ואפילו מומלץ להתמקח. הציעו מחיר של שליש מהמחיר אותו תרצו לשלם ותהנו מהמיקוח, אבל עשו זאת בכבוד למוכרים והחמיאו להם על "החנות היפה" או על המוצרים הנהדרים שבה.

מדריכים רבים יציעו את שירותיהם בהתמצאות בשוק. זה טוב לחוששים לאבד את הדרך או לבזבז זמן בחיפושים, אבל מומלץ לסכם את המחיר מראש.

אם הסתבכתם שאלו מקומי מה הכיוון אל ג'מע אל פנה או נווטו אליה בתגית "ג'מע אל פנה" שכאן.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/WbZMlmEe_ug


בלוגרית:

https://youtu.be/ucNcoIuKC9U
רבאט
#על בירת מרוקו בה שוכן ארמון המלך הגדול והמפואר ביותר

העיר רבאט (Rabat) בנויה בשפך הנהר, על שפת האוקיינוס האטלנטי. בגיל של יותר מ-2,000 שנה, היא אחת הערים העתיקות במרוקו. אך מצד שני היא גם עיר מודרנית, עם עושר של חיי תרבות ואמנות וסצנה תוססת וצעירה.

כעיר הבירה של מרוקו היא משמשת מאז 1912, השנה שהחלו לשלוט בה הצרפתים. לעומת הקסבה העתיקה והמסוידת לבן, בולטת כאן העיר החדשה, המודרנית והמטופחת, שחלקה הגדול נבנה החל משנת 1956, עם סיום השלטון הצרפתי והפיכתה לבירת ממלכת מרוקו העצמאית.

ברבאט שוכנים באופן טבעי גם ארמון המלך הגדול והמפואר, כל משרדי הממשלה והשגרירויות הזרות.

רבאט היא אולי המקום הבולט ביותר במרוקו בו תראו בבירור את הניגוד המרשים שבין ההיסטוריה העתיקה שלו, למודרניות של המילניום החדש.

בירת מרוקו בולטת בזכות מסגד חסן המרשים והגדול שבה ונראה למרחקים. אבל לצד מבנים היסטוריים מרשימים וללא ספק מיוחדים, רואים כאן כמה מהפרויקטים העירוניים המודרניים ביותר שנבנו באפריקה במאה האחרונה.



#מה תראו כאן?
בירת מרוקו בולטת בזכות כמה מבנים נהדרים:


למי שמגיע לטייל ברבאט מומלץ לבקר בקסבה אודייה (Bab Oudaia) הצבעונית והעתיקה, שנבנתה במאה ה-12, כמבצר המשקיף אל הים הגדול. הקסבת הציורית בנויה על צוק ומציעה תצפית נהדרת ופנורמית גם על הנהר.

זה אזור עתיק ומרשים, עם נופים נהדרים, אווירה מיוחדת ושפע של אפשרויות צילום נחמדות.

קסבה אודייה היא שכונה צבעונית, בה צבועים הבתים בעיקר בכחול ומשתי סיבות - פרקטית ורוחנית. הפרקטית היא הגנה מפני יתושים, בעוד השנייה והחשובה יותר למקומיים היא האמונה שהצבע הכחול מרחיק את העין הרע מהבתים.

מסגד חסן המרשים והגדול שנראה למרחקים. הצריח של המסגד הענק מזכיר את צריח הכותוביה במראקש ואת צריח החיראלדה שבעיר הספרדית סביליה. הצריח הזה שנבנה במאה ה-12, התמוטט ברעידת אדמה שהתרחשה בעיר באמצע המילניום הקודם והוא נותר בהריסותיו עד היום.

ברבאט עצמה, הבירה של מרוקו, נמצא המשכן הרשמי של המלך, כלומר ארמונו. הרחבה המרשימה שבחזית הארמון פתוחה לתיירים.

המאוזוליאום של מוחמד החמישי במגדל חסן מאחסן את קבריהם של מלכי מרוקו האחרונים. הוא נוסד כדי לקבור את מוחמד ה-5 ומאז הצטרף אליו גם קבר בנו, המלך חסן. מעניין לראות במבנה המפואר את מיטב האומנות המסורתית של מרוקו, כולל עבודות נהדרות בעץ, שיש, ברונזה וטיח.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/5uFy1Xt4-_g
העיר מרקש
#על העיר האדומה והיפה במרוקו

מראקש (Marrakech), "בת המדבר" המרוקנית ומפינות החמד הנהדרות ביותר בממלכה, היא העיר הרבגונית והצבעונית ביותר בה. למרות שרבאט היא הבירה הרשמית של מרוקו, מרקש נחשבת ל"לב הפועם ונשמת הממלכה".

מאראקש היא הבירה ההיסטורית והתרבותית של מרוקו, ווינסטון צ'רצ'יל כינה אותה "אהובתי", אחרים קראו לה "התכשיט" וצבע האדמה של בתיה הקנה לה את הכינוי "העיר האדומה".

מקור שמה? - המסורת מספרת שפירוש המילים mur akuch הוא "עיר האלוהים".

מכל מקום, "העיר האדומה” מייצגת את מרוקו האקזוטית וקשה לתאר אותה למי שעוד לא ביקר בה. זו עיר מוקפת חומה ובה שווקים, ארמונות, מדבר, מוזיאונים ותעלות השקיה. הן משמשות להשקיית הגנים בעיר ברצף מאז המאה ה-11.

מרקש, העיר המדברית שהייתה בעבר בירת האימפריה, הפכה עם השנים לבירתה המסחרית והמנהלית של דרום מרוקו, על מיליוני תושביה.

העיר הקסומה והמפתיעה הזו זכתה לשלל כינויים. היו שכינו אותה "פריז של מרוקו", צ'רצ'יל תיאר אותה כ"הכי יפה בעולם". ואכן, מרקש הנפלאה והאקזוטית, עיר שהיא שילוב מופלא של ישן עם חדש, היא לדעת רבים העיר המרתקת בממלכה.

במשך שנים רבות היא משכה אליה מנהיגים וידוענים מכל העולם. מנסיכים ושייח'ים מארצות ערב ועד לכוכבי הוליווד ומצליחנים מאמריקה - טיול קצר בעיר ומבט אל המרחבים המדבריים והשמש השוקעת על הרי האטלס, יסבירו גם לכם ובקלות מדוע הם התאהבו בה כל כך.

ראו את כל האטרקציות בעיר בתגית "מרקש".


#מתי לנסוע?
נתחיל במתי לא. מומלץ להימנע מביקור בסהרה במהלך עונת הקיץ, במיוחד למי שסובלים מאד מחום. בין החודשים יולי עד ספטמבר נוטה לשרור במרקש ובמרוקו כולה עומס חום קשה עד בלתי נסבל.

הטיול בהרי הריף ובהרי האטלס הגבוהים לא מומלץ בעונת החורף.

העונות האחרות, לעומת זאת, הן טובות הרבה יותר. העונות הנעימות לטיול כאן הן האביב, בין מרץ למאי, או בסתיו, מספטמבר ועד חודש נובמבר.

בין אוקטובר למאי מחירי המלונות יורדים משמעותית ולא חם מדי, מה שמאפשר חופשה נהדרת לתיירים בתקציב נמוך, במזג אוויר נעים יחסית ובתנאי טיול משופרים.


#ויזה
ישראלים חייבים להצטייד באשרת כניסה למרוקו. עלותה של ויזה 50 דולר. הוציאו אותה בקונסוליה של מרוקו בישראל.


#לינה
הכל תלוי כאן בתקציב ובין מלונות הפאר היקרים וההוסטלים הזולים יש כאן את האופציה השווה של "מלון ריאד", מלונות קטנים בעיר העתיקה שבמרכזם "ריאד", שזו חצר פנימית ואופיינית עם גינה ולא פעם מזרקה. בעונה אוכלים בה את ארוחת הבוקר.

המלונות בבתי החצר המסורתיים הללו מתאפיינים בדלתות מסוגננות וריאדים נהדרים. הם מלונות קטנים ואותנטיים, זולים בהרבה ואם תקפידו על אלה עם הדירוגים הטובים הם יותירו לכם חוויה נהדרת של מרקש.


#מזג אוויר
במרוקו מספר אזורי אקלים, המחייבים הצטיידות בבגדים לפי המקומות שבהם תרצו לבקר במרוקו.

יש כאן כמה סוגי אקלים, בהתאם למקומות והאזורים. אקלים ים-תיכוני, השורר בערי החוף שעל הים התיכון ומאפשר לטייל כאן לכל אורך ימות השנה

שונה הוא האקלים היבשתי שבהרי האטלס ובהרי הריף. בקיץ עלול להיות חם מאוד ברמה ובהרים. גשמים ושלגים בהרי האטלס מאפשרים סקי באתרי הסקי, אך לטייל בהם מסוכן. באביב ובסתיו מזג האוויר מושלם לטיול באזור זה.

האקלים המדברי של הסהרה מבטיח קיץ לוהט, עם טמפרטורות של 50 מעלות צלזיוס ומעלה. לא מומלץ לטייל בסהרה בעונה זו. גם כאן התקופה הטובה ביותר לטיול היא בחודשי האביב והסתיו.


#תחבורה
התחבורה במרקש תהיה ברובה ציבורית. נסיעות בתוך העיר יותר נוחות ב"פטיט טקסי", המוניות הצבועות בצבע מקומי. שימו לב שהנהג מפעיל מונה.

בעיר יש השוכרים אופניים או אופנוע. בתוך ה"מדינה", בחלק העתיק של העיר, תתניידו בעיקר בהליכה. יש מי שמשתמשים בכרכרה רתומה לסוס.

בין הערים הגדולות ניתן לנסוע ברכבת, כשהתנאים במחלקה ראשונה או שנייה נוחים הרבה יותר.

לטיולים מחוץ לעיר, כמו אל הרי האטלס והסהרה, אפשר לשכור רכב עם נהג מקומי או לשכור רכב בחברת השכרה בינלאומית. לטיולים רחוקים יותר במרוקו הענקית שווה לשקול טיסות פנים.


#אנשים
המרכיב העיקרי של התרבות המרוקאית הוא עירוב של רבדים תרבותיים, בין מי שהגיעו מאזור הסהרה ומהרי האטלס עם השפעה צרפתית חזקה, שהגיעה מהשלטון הצרפתי הארוך כאן.

הג'לביה היא עדיין התלבושת המסורתית, הן לגברים והן לנשים. הגברים נוהגים לחבוש באירועים חגיגיים תרבוש אדום.

גם אם האוכלוסיה נראית כאן אחידה ומלוכדת של מרוקאים-מוסלמים, מרכיבים אותה ערבים ובֶּרְבֵּרִים, שאינם זהים כלל. גם הבֶּרְבֵּרִים בתוך עצמם אינם מיקשה אחת. מעט מאוד משותף בין נוודי הסהרה למי שבאים מרכס הרי הריף.

לא פחות מ-600 שבטים ברברים נחלקים כאן ל-3 קבוצות הטרוגניות. הם מפוזרים בכל שטח מרוקו, מההרים והעמקים, דרך הכפרים וחלק קטן גם ערים. השבטים הללו מגוונים מאוד ושונים באזורי המחיה שלהם, בשפה, במנהגים ובתרבות החומרית שלהם.

הגאווה על מוצאם לא מונעת מהבֶּרְבֵּרִים לחוש תחושה של קיפוח ואף התמרמרות על ההתנשאות של ערביי מרוקו מעליהם.

קונצנזוס גדול, כבוד וניתן לומר שאפילו אהבה כנה שמור למלך מוחמד השישי. העם מייחס לו את המודרניזציה שעברה מרוקו מאז תחילת המילניום ושמבדילה אותה מהעמים הערביים שמסביב. את דיוקנו רואים כאן בכל מקום, לצד הסיסמה הלאומית "אללה, אלווטאן, אל מאליק", שפירושה "אללה, המולדת והמלך".


#היסטוריה
מרקש, אחת מארבע הערים הקיסריות של מרוקו בעבר, נוסדה בשנת 1062, כבירת הברברים.

המייסד והמקים של מרקש הוא יוסוף איבן תשפין, מנהיג הבֶּרְבֵּרִים ושושלת מוראבטין. כדי להקים את העיר לראשונה אותו יוסוף הביא את אנשיו מהסהרה לכאן, אל מעבר להרי האטלס. הם החלו לבנות אותה כאן, במישור מוגן יחסית מרוחות.

אבל הסיפור ההיסטורי על הקמת העיר מתחיל כשמנהיג שבטי הבֶּרְבֵּרִים בסהרה, אבו באקר, מביא אותם לעמק האוז שבדרום מרוקו. כשהוא שומע שבמאוריטניה התחילה נגדו התקוממות, אבו באקר משאיר את אשתו ואת צבאו בידיו של נאמנו יוסוף איבן תשפין.

די מהר הוא מגלה שהוא עשה טעה טעות חמורה - אותו יוסוף כבש בהיעדרו שטחים נרחבים, כולל את העיר פס. על הדרך הוא גם לקח לו את אשתו האהובה. אבו באקר נאלץ לשוב מושפל אל ביתו ואיבן תשפין, מעלה המנהיג הברברי, מכתיר את מרקש כעיר הבירה של מרוקו.

איבן תשפין הוא בחור מבריק. כשהוא מבין שיש למרקש בעיה של מים, מורה איבן תשפין לחפור את ה"חטארה", שהיא מערכת תת-קרקעית מורכבת וחכמה להובלה של מים. ה"חטארה" כל כך מוצלחת שעד היום היא מספקת מים לגני מרקש.

כמאה אחר-כך, בשנת 1147, עולה לשלטון שושלת חדשה. שושלת האלמואחידין היא שושלת של מוסלמים קיצונים שרוצים להחזיר את המאמינים לדת הטהורה ולטהר את האיסלאם מפולחן הקדושים. במגמה לאסלם את מי שאינם מוסלמים, הם ניהלו אז מלחמות קודש אלימות. הברירה שהם הציבו בפני מי שלא היו מוסלמים היתה להתאסלם או למות.

יהודים רבים נתנו אז את חייהם על קידוש השם. באותם ימים חיבר הרמב"ם שחי במרוקו את "איגרת השמד". הוא קרא בה ליהודים לברוח על נפשם ואף להתאסלם למראית עין, העיקר שיצליחו לשמור על חייהם. ואכן, בשל המצב הקשה, עזבו יהודים רבים באותם ימים את מרוקו.

ב-1524 שבה מרקש וזוכה למעמד של בירה. זה מתרחש בימי הערבים הסעדים, מי שהגיעו מחצי האי ערב כמה מאות אחר כך. הסעדים הם בני שושלת משמעותית נוספת, שבחרה במרקש כבירתה. אחמד אל מנצור, "אל-דהבי", הבולט והחשוב מבין מנהיגי הסעדים ומי שהיה עשיר מופלג, פאר את מרקש במבנים מרהיבים. ביניהם ארמון אל-באדי המפואר והמרהיב שדלתותיו היו עשויות זהב טהור. הוא גם זה שבנה את המאוזוליאום, הידוע כ"קברי הסעדים" שבעיר.

בסוף המאה ה-17, בתקופת המלכים הסעדיים מרקש משגשגת והופכת למוקד מרכזי של סחר בין אפריקה השחורה לערי החוף של האוקיינוס האטלנטי. מהנמלים של ערים אלה יוצאות סחורות מאפריקה אל כל אירופה.

עד 1912, בה נכבשה על ידי הצרפתים, תשמש מרקש כבירת מרוקו. גם אחרי שתואר הבירה עבר ממנה, מרקש ממשיכה להיות המרכז התרבותי של הממלכה. עם שלל המסגדים, הארמונות והמונומנטים העתיקים שבה, עד היום משמרת העיר העתיקה שלה את המראה שעיצבו לה הסעדיים.


#לבוש
מעבר לאריזת בגדים מתאימה לעונה, לביקור כאן צריך להיות מוכנים. יש לארוז לבוש צנוע שמתאים לאתרים בעלי אופי דתי, הן יהודי והן מוסלמי. למקומות כאלה יש להגיע, הן נשים והן גברים, בחולצות צנועות וללא כתפיים חשופות.


#גאוגרפיה
מרקש היא נאת מדבר עתיקה, למרגלות הרי האטלס, שהפכה לעיר ועל אף הפופולריות שלה בקרב התיירים, מצליחה לשמר אותנטיות ערבית נדירה.

אזור מרקש ומרוקו בכלל מחולקת לכמה אזורים בעלי מאפיינים שונים וטבע נהדר:

הרי האטלס הגבוה - אזור הררי מדהים, מנוקד בכפרים ברבריים ונופים מקסימים. בין ההרים נמצא עמק האוריקה שופע המעיינות, המפלים והכפרים החקלאיים.

רכס האנטי אטלס - אזור עם גושי גרניט גדולים, עצי ארגאן ונאות מדבר מרשימים. מומלץ לבקר כאן בעיירה תפראות, שעל הרכס.

מדבר סהרה - מדבר חולי ומדהים, עם הדיונות הגדולות בעולם, עליהן מטפסים, גולשים, דוהרים בג'יפים או רוכבים על גמלים, בחוויות שטח נדירות.

עמק הטודרה - עמק מקסים ומשופע בנחלים זורמים, תצורות גיאולוגיות מרתקות וקסבות עתיקות. הוא נמצא בחולות הסהרה המערבית.


#מים
מי השתייה במרוקו לא מפולטרים מספיק ולכן שתו מים מינרלים בלבד.


#חיסכון
טיול למרוקו יכול להיות יקר להחריד או זול מאוד. המדינה עצמה זולה אבל לא מעט עסקים נועדו לתיירי יוקרה. ההבדלים יהיו די ברורים. אוכל רחוב ומסעדות מקומיות יהיו טעימים ובמחיר של דולרים בודדים, בעוד מסעדות מפוארות ומסעדות תיירים יעלו הרבה.

כמו תמיד בטיולים, הימנעו מנציגי עסקים שרודפים אחריכם ברחוב. כמעט תמיד מדובר במלכודות תיירים יקרות ולא איכותיות.


#בטיחות
ביטחון אישי בעיר הוא עניין שצריך להקפיד עליו תמיד וגם כאן. כמו בכל מקום, הישמרו מכייסים ומגניבות במקומות צפופים. אל תלכו עם הארנק או הטלפון בכיס אחורי שיהיה קל לכייס אתכם. נסו להימנע מלהסתובב ברחובות ובסימטאות עם תכשיטים או חפצים יקרי ערך. אם בתיק יש לכם דברי ערך, הפכו את תיק הגב בשווקים לתלייה מקדימה.

בערב לא מומלץ להסתובב כאן לבד. לצאת לבילויים כדאי במוניות רשמיות, שהזמינו לכם במלונות גדולים או שהזמנתם באחת האפליקציות הבינלאומיות המוכרות.


#אוכל
במרוקו בכלל ובמרקש בפרט יקיף אתכם המטבח המרוקאי המשובח כל כך. המטבח הזה נולד בארץ הממוקמת בין אירופה לאפריקה ומהווה נקודת מסחר מרכזית. זה הביא אליו שלל השפעות מכל הכיוונים, בדגש על השפעות אפריקאיות רבות, השפעה ממטבחי המזרח התיכון ונגיעות מהמטבח הערבי בכלל.

לצד הקוסקוס המרוקאי תמצאו מסעדות ודוכני אוכל מעולים ובהם יוגשו מרק ח'רירה, טרטר סלמון ושאר מאכלים מסורתיים. במרכז השולחן יוצבו תבשילי הטאג'ין - כלי חרס בצורה של חרוט, שהוא גם כלי בישול עממי ונהדר וגם כלי הגשה מרהיב ומעורר תיאבון. מבשלים בו מאכלים כמו קוסקוס, דגים, בשר, כבש, פירות ים ועוף.

ולא נשכח כמובן - על השולחן יוגשו כאן המון סלטים מקומיים נהדרים ורבי טעמים.

במטבח המרוקאי מככבים התבלינים, אבל עם כל הנדיבות שנוהגים בהם כאן, במרבית המסעדות ודוכני האוכל מתבלים באופן חכם ומדויק.

עוד יככב כאן הקינוח המסורתי - תה מרוקאי במזיגה מגבוה, עם נענע ועוגיות מרוקאיות. יתכן שתהנו מעוד מתוקים, כמו סופגניית הספינג' או המופלטה המרובעת והגדולה שנקראת ה"משימנה" ומוגשת לארוחת הבוקר עם דבש וחמאה.

ועדיין, מילה על כללי הזהירות הנחוצים בנוגע למזון - גם במרוקו כדאי להעדיף אוכל מבושל היטב. מנות דג, בשרים, כולל בשר עוף, איכלו רק במסעדות ומקומות בטוחים, עם תנאי קירור טובים. כדי להימנע מבעיות עשו הכל גם כדי להימנע מאכילת ירקות ופירות לא מקולפים.


#תשר
במרוקו נהוג להשאיר טיפ של כ-10% במסעדות ובבתי קפה. אבל בדקו בחשבון, כי בשנים האחרונות החלו להוסיף במסעדות ובבתי מלון את הטיפ מראש.


#שופינג
מרקש היא גם עיר קניות נהדרת, אבל לאו דווקא של קניונים. דווקא בשווקים ההומים תהנו, בנוסף לעושר הצבעים, הריחות, הצילומים והצלילים, גם משלל הפתעות מקומיות, מאוכל נהדר, מחירים שווים ומהאפשרות המגניבה להתמקח, אבל בכבוד למוכרים בבקשה.

השוק הענק של מרקש, שליד כיכר ג'מע אל פנה, מושך אליו תיירים מכל העולם. הרוכלים מנסים כאן את מזלם עם התיירים. לכן התחילו את המשא ומתן במחיר של 30% בלבד ממחיר הפתיחה שהם ביקשו.

שוק הפשפשים באב אל ח'מיס (Bab El Khemis) מציע יד שנייה ומציאות נחמדות.

בשוק דה טיינטיירס (Souk des Teinturiers) הססגוני אולי לא תקנו הרבה, אבל אם אתם על אינסטגרם או מצלמים, יהיה לכם כיף לצלם בו תמונות נהדרות.

קניון מנרה (Menara mall) המעולה שבעיר הוא לכל המשפחה וכולל מתחם אוכל נהדר וזול.

קניון "אל-מזר" (Al mazar Mall) הוא מהקניונים המעוצבים והיפים במרקש והוא נמצא על הדרך לאוריקה שבהרי האטלס. זה קניון פתוח עם רשתות בינלאומיות, כולל זארה, H&M, גאנט ועוד. יש בו גם רשתות מקומיות נחמדות ושוות מאוד.


#בילויים
הבילויים הפופולריים במרקש משלבים בדרך כלל חפלות סוערות, עם ריקודי בטן, מוסיקה ערבית ואנדלוסית, מופעי פולקלור וכדומה.

חוויה חד פעמית יכולה להיות ביקור בחתונה מסורתית או בפסטיבל מקומי. נסו לשאול במלון.

חוויות תרבותיות תוססות במהלך הלילה - מופעי פולקלור, חגיגות של ריקודים ומוסיקה אנדלוסית, כפיים בקצב סוחף, ריקודי בטן והרבה “שגעת” בחפלות סוערות, ביקור בחתונה מסורתית ואם יתמזל מזלכם גם השתתפות בקרנבל או פסטיבל שיהיה עבורכם חוויה חד פעמית ובלתי נשכחת.


#קידומת
212


מבט מקרוב:

https://youtu.be/YCdP2z0NjhI


חוויות מרקש:

https://youtu.be/PiQ23QNX8mg


המדינה של מרקש:

https://youtu.be/2OBe6QiiDCU


ביקור במקום:

https://youtu.be/lz8Voj48zsA


המלצות בלוגרים:

https://youtu.be/orc0FZUlxbg


העיר אסאוירה / מוגאדור
#על עיר ההיפים והגולשים המרוקנית

אסאוירה (Essaouira), שנקראת גם מוגדוֹר (Mogador), היא אחת מערי החוף היפות במרוקו. זוהי עיר נמל רוגעת, עם חופים יפים, הממוקמת לחופי האוקיינוס האטלנטי ומוגנת על ידי מפרץ טבעי.

עם חומותיה העתיקות שגובלות בחוף הים וסירות הדייגים הצבעוניות העוגנות ליד המזח הציורי שלה, דומה שאסאוירה לא השתנתה מאז המאה ה-18.

ואכן, אסאוירה שומרת עד היום על האופי האותנטי שלה. נופה העכשווי לא השתנה הרבה במאות האחרונות. כמו אז, גם היום היא עדיין עיר ים תיכונית לבנה, עם תריסי הבתים והחלונות הכחולים, מוקפת חומה בצבע חום-אדמדם.

בשנות ה-70 של המאה הקודמת אסאווירה שימשה כמעוז היפי. אלפי ילדי פרחים נדלקו אז על העיר השלווה והאקזוטית, עם מזג האוויר הנעים שלחופי האוקיינוס. לא לחינם שהה בה אז הגיטריסט והיוצר האגדי ג'ימי הנדריקס כמעט שבועיים ובהשראתה יש המספרים שהוא כתב את "מצודות עשויות מחול ים" (Castles made of sand) הנוסטלגי שלו.

כיום העיר הזו מפורסמת גם בזכות פסטיבל מוסיקת הגנאוו’ה השנתי שנערך בה ומצליח למשוך בכל שנה אמני וחובבי מוסיקה אתנית מכל העולם.

שימו לב שמוגדור ממוקמת ברצועה צרה מאוד של חוף שממש עד אליה יורדים הרי האטלס בתלילות רבה. רצועת החוף הזו לא מותירה שטחי אדמה מספיקים לעיבוד חקלאי ולכן את השטחים החקלאיים וכפרי החקלאים של הסביבה ניתן למצוא רק באפיקי הנחלים שיורדים אל הים מההרים.


#מה תראו כאן?
באסאווירה / מוגדור תוכלו ליהנות משיטוט רגלי בעיר העתיקה ומביקור במצודה.

חופי אסווירה פופולריים במיוחד בקרב גולשים ולכאן מגיעים חובבי גלישה מכל רחבי אירופה. זה אחד המקומות המהנים לאוהבי גלישת הרוח, הקיט-סרף והספורט הימי בכלל.

נופשים אחרים ימצאו על חופה המרהיב את כל מה שנדרש לבילוי ושיזוף על החוף, כולל פינות צל מעולות.

ה"מׇדינה" של אסאווירה, העיר העתיקה של מוגדור, עמוסה שווקים, גלריות, חנויות אמנים וסדנאות מגלפי עץ. בעיר המבוצרת תמצאו אווירה מדהימה. היא מוקפת חומה, רחובותיה צרים והבתים בצבעי כחול ואדום. ה"מׇדינה" היא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, שהפורטוגזים בנו בעבר הרחוק והטביעו בה את רישומם.

ביקור בנמל, שהוא אחד מנמלי הדיג העיקריים של מרוקו, יהיה גם הוא חוויה נחמדה מאוד. על אי סלעי קטן שנמצא אל מול העיר מצויה מצודת בית הסוהר וה"קרנטינה" הישנה, בתוכה שהו החוזרים ממכה לבידוד לאחר שובם.


#היסטוריה
בעבר נקראה עיר הנמל הזו מוגאדור (Mogador) ולאורך ההיסטוריה העבירו אותה המעצמות הימיות האירופיות מיד ליד, ביניהן אנגליה, צרפת, גרמניה, הולנד ופורטוגל.

במאה ה-15 מוגדור הייתה מהערים הפורטוגזיות החשובות ביותר. מאז המאה ה-18, כשנאסר על העיר אגאדיר לעסוק בסחר חוץ, מסיבות פוליטיות שונות, הלכה והתפתחה במקומה העיר מוגאדור, עם הנמל החדש שנבנה בה אז.

ב-1690 העיר נהרסה ברעידת אדמה, אבל בנייה מרהיבה מחדש השיבה לה את יופייה.


#יהודים בעיר
המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 היו ימי הזוהר של הקהילה היהודית במוגדור. באותה תקופה היהודים היוו את מרבית אוכלוסיית העיר.

במֶלַאח, הרובע היהודי של העיר, אפשר לראות עד היום את בתי היהודים מאותם ימים.

גם בית הקברות היהודי של העיר שווה ביקור. הוא נחשב למרשים שבין בתי הקברות היהודיים במרוקו. אפשר לפקוד בו את קברו של רבי חיים פינטו, רב שמת לפני יותר מ-150 שנה והפך עם השנים לקדוש יהודי. עד היום מקיימים יהודים בל"ג בעומר בכל שנה הילולה גדולה על קברו.


#טיפים
טיול בעיר מומלץ שיסתיים בארוחה טובה באחת ממסעדות הדגים המצוינות שעל החוף. הדגים, האוכל, הנופים והאווירה - כולם יהיו נהדרים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/-u8MVxHN0nY


ביקור במקום:

https://youtu.be/ixNHOgrEncs
דיונות ארג צ'בי
#על הכפר עם דיונות החול העצומות והזריחה המדברית הקסומה

הדיונות של ארג צ'בי (Erg Chebbi) הן דיונות חול עצומות ממדים, הנחשבות לדיונות הגדולות ביותר במרוקו.

זהו גן עדן לאוהבי מדבר. דיונות רבות מגיעות לגובה של 150 מטרים והמראה סוריאליסטי ממש, כשכל האזור מרגיש כמו בסרט.

ואכן, לא מעט סרטים צולמו בדיונות הגבוהות הללו והן מציעות את אחד האזורים הפופולריים במרוקו לטיולי גמלים ופעילויות מדבר נוספות. גם מרוצים מדבריים ותחרויות ראלי מתקיימים בהן לא פעם.

אל הדיונות מגיעים בסיורים וטיולים רכובים מכפר המדבר מרזוגה. תהנו בהן מגלישת חולות, נהיגת או טיולי ג'יפים וטיולי גמלים אקזוטיים.

אל תחמיצו את הזריחות והשקיעות המרהיבות בדיונות. הן משנות אז את הצבעים לגווני אדום שונים והקסם נהדר.


#טיפים
הביאו מצלמות.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/gOtGbzUtjiw


על ג'יפים:

https://youtu.be/RK-EfUgf8JI


מהאוויר:

https://youtu.be/cea4ULnh6jU
קזבלנקה
#על עיר הנמל השוקקת שכיכבה בסרט האגדי

קזבלנקה (Casablanca),"העיר הלבנה של מרוקו", היא העיר הגדולה והמצליחה בממלכה, עיר שהיא מודרנית מאוד, קוסמופוליטית ופחות מסורתית. ודאי בשל כך היא פחות מעניינת תיירים ולמטיילים במרוקו היא תהיה שונה מאוד מערים כמו מרקש, שפשוואן או פס.

עם נמל ענקי שהוא מהגדולים בכל אפריקה, אדריכלות מעניינת שההשפעה הצרפתית ניכרת בה, עם שדרות רחבות, חופי ים על האוקיינוס האטלנטי, מבני אר-דקו מרשימים - קזבלנקה לא סתם כיכבה באחד הסרטים ההוליוודים האהובים בתולדות הקולנוע. מדובר בעיר מודרנית, הגדולה בערי מרוקו, ועבור מרבית המטיילים מאירופה היא גם שער הכניסה אליה.

קזבלנקה נוסדה בתחילת המאה ה-20 והיום היא בירתה הכלכלית של מרוקו. האווירה בה שונה משמעותית משאר ערי מרוקו. עם ברים, פאבים, מועדונים, חופי ים, חיי לילה תוססים ותיירות מתפתחת, עבור רבים קזבלנקה תהיה עיר מפתיעה, ביחס למדינה המוסלמית שמסביבה.

קזבלנקה ענקית, ואחרי קהיר היא העיר השנייה בגודלה בצפון אפריקה. כאן יושבים מרכזי הבנקים העסקיים ובה נמצא המרכז התעשייתי, הכלכלי והעסקי הגדול ביותר במרוקו.


#קולנוע
גם אם אין בה את הקסם האקזוטי של הערים העתיקות במרוקו, אין ספק שקזבלנקה (Casablanca) קנתה את עולמה בסרט קולנוע אגדי מ-1942, שהפך אותה לאחת הערים הידועות באפריקה ובעולם כולו.

היה זה הסרט "קזבלנקה", שעלילתו התרחשה בעיר בשנות ה-40. כיכבו בו אינגריד ברגמן וגדול שחקני הקולנוע בכל הזמנים המפרי בוגרט. זה סרט שהיה לאחד מגדולי הלהיטים בהיסטוריה של הקולנוע והוא מצוטט בתרבות ואפילו בממים באינטרנט שוב ושוב.


#מה תראו כאן?
בקזבלנקה תוכלו לבקר במסגד חסן השני, המסגד הגדול במרוקו ומהמרהיבים בעולם. 6 שנים של בנייה ו-10 אלפי אמנים ואומנים נדרשו לבנייתו. בגובה של 210 מטרים, הצריח שלו בזמן הכתיבה הוא צריח המסגד הגבוה ביותר בעולם.

המסגד נבנה מעל המים והמדריכים המקומיים מספרים שהאמונה היא שאלוהים שוכן במים. בניגוד למרבית מסגדי מרוקו מותר לכולם לבקר בו, כולל לתיירים לא מוסלמים. הגיעו אליו בנעליים שיהיה קל להסיר, כי למסגד נכנסים בלעדיהם.

ליד הים ובסמוך למסגד נמצאת שכונת הקורניש שעל הים, יש בה טיילת נפלאה, המון בתי קפה ומועדוני חוף. ממנה תוכלו לראות גם שקיעה מרהיבה במימי האוקיינוס האטלנטי.

שימו לב ששחייה בחוף האטלנטי יכולה להיות מסוכנת לא פעם, מה שהוביל לבניית בריכות שחייה ממש על החוף. ככה זה כשהעיר שלכם בנויה על חוף עם גלים שהם לא פעם גלי ענק.

חובבי קולנוע ישמחו לבקר בבית הקפה של ריק (Rick's cafe), שמשחזר את המקום המפורסם מהסרט "קזבלנקה". הקפה של ריק נמצא ב"מדינה" של קזבלנקה, העיר העתיקה שסיור בה יגלה לכם כיצד נראות ערים מוסלמיות כבר מאות שנים.

את ארמון המלך אפשר לראות רק מבחוץ. במקומו תוכלו להיכנס ל"מחכמה דו פשה" (Mahkama du Pacha), מעין ארמון ספרדי-מורי נחמד בעיר.

ליד הארמון יש שוק מקומי נחמד ומסעדה עממית בשם Zayna, עם אוכל טעים שבושל בטאג'ין.


#בילויים
לבילויים בערב כדאי לחזור אל שכונת הקורניש של העיר, זו שעל שפת הים. יש בה המון בתי קפה, ברים, מועדונים ומקומות בילוי.


#יהדות
הקהילה היהודית של קזבלנקה נחשבת כיום לגדולה במרוקו. בקזבלנקה לא חסרים מוסדות יהודיים, כולל בתי כנסת, תלמודי תורה, בתי ספר ומרכזי קהילה.

מוזיאון יהדות מרוקו הוא ככל הידוע המוזיאון היחיד בעולם הערבי שעוסק בתרבות ולהיסטוריה היהודית. ילידי מרוקו בעולם, אנשים שעזבו אותה מזמן, שומרים גם הם חיבה לעיר קזבלנקה.


#טיפים
יש בעיר כמה תחנות רכבת גדולות. זו שאליה מגיעים ברכבות ממרקש או מחוץ לעיר היא Casa voyageurs.

קזבלנקה היא אחלה מקום לשופינג של בגדים מערביים יפים בשווקים עם מחירים נמוכים.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ZKCbtu95nAo


ביקור במקום:

https://youtu.be/QuWZThClB_4


מהאוויר:

https://youtu.be/KDng8qkrrTQ


הדרכה (עם המלצות לקניונים לשופינג):

https://youtu.be/AnvWg16pUhk
ארמון אל באהיה
#על הארמון שבנה לעצמו העבד שעלה לגדולה

ארמון בָּאהׇיַה (Palais de la Bahia), או ארמון אל-בָּאהׇיַה, הוא ארמון גדול ומרשים ביופיו, אחד המבנים השמורים במרקש ואחד המתוירים במרוקו.

הארמון, שנבנה במאה ה-19, הוא ארמון מעוצב בסגנון אנדלוסי שיש לו רק בעיה אחת - מלך אמיתי לא בנה אותו.

להיפך, זהו ארמון שבנה לעצמו עבד לשעבר...

אחמד בן מוסא היה עבד שהצליח לעלות במדרגות השלטון והגיע לווזיר, משרה בכירה שמקבילה לשר בכיר ואז לווזיר הראשי של הסולטן דאז מולאי אלחסן.

בתור הווזיר הגדול והשליט בפועל של מרקש בסוף המאה ה-19, הטיל אחמד בן מוסא מיסים כבדים על תושבי מרקש. את הארמון המרהיב הוא בנה במשך 10 שנים וקרא לו בָּאהׇיַה, בעברית "המבריקה", על שם אשתו האהובה.

בן מוסא חלם על בניית הארמון הגדול ביותר במרוקו, אך הוא לא צלח בכך. אמנם הארמון הענקי משתרע על 30 דונם ויש בו 160 חדרים וחצרות פנימיות.

בארמון, אגב, הוא התגורר לא רק עם אשתו המועדפת, אלא גם עם נשותיו ופילגשיו האחרות. לכל אחת מהן היה אגף משלה, בו התגוררו היא וילדיה.

כיום הארמון המשמש את הממשלה הוא אחד המבנים השמורים במרקש. רק שליש ממנו פתוח לציבור, ביחד עם גני הארמון המרהיבים. בחורף הוא משמש את מלך מרוקו ומשפחתו.


#הסיפור המופלא על העבד שהפך לשליט
את ארמון הבהייה בנה בשלהי המאה ה-19 הווזיר הגדול אחמד בן מוסא. האיש, שכונה "בא אחמד", נודע כמי שהחל כעבד שחור בארמון, אך פיתח לעצמו קריירה מטורפת והגיע עד למצב בו שלט למעשה בממלכה כולה.

מי שכונה "בא אחמד" היה איש ערמומי ואכזר. הוא היה עוזרו ויועצו של המלך מולאי חסן. כשהמלך מת, הוא הצליח לשמור בסוד את דבר מותו, עד שהוכתר יורש העצר, הנסיך עבד אל עזיז. אותו נסיך היה רק בן 12 וכמובן שמי שהחל כעבד והיה יועצו הבכיר של אביו מונה מיידית להמשיך כיועץ והעוזר המקורב ביותר למלך הצעיר.

אבל העניין הוא שילד בן 12 לא מנהל ממלכה. כך שלמעשה, די מהר מסתבר שמי ששולט בממלכה כולה הוא האיש החזק, שהיה פעם עבד - ניחשתם נכון, "בא אחמד".

כך הולך "היועץ של המלך" ומתעשר. בשלב מסוים מחליט העבד לשעבר וכאמור השליט בפועל, לבנות את הארמון המפואר. הוא בונה אותו במשך שנים רבות. אחרי הכל, יש לו צרות בבית, או ליתר דיוק 4 נשים ומעל 20 פילגשים. אולי צרות טובות, אבל כאלה שצריכות מקום לגור בו.

את ארמון לה באהיה הוא קרא על שם בהייה, האשה האהובה וככל הידוע גם היפה בעיניו מכולן. היא גם זו שהעניקה לו את בנו בכורו.

האיש, שמספרים כי נהג לתנות אהבים אל מול נגנים עיוורים המנעימים לו את מעשה האהבה, היה איש חולם. הוא חלם לבנות את הארמון הגדול ביותר במרוקו, מה שלא לגמרי עלה בידיו, אבל הוא כן בנה את אחד הארמונות היפים בצפון אפריקה.


#מה תראו כאן?
הקסם כאן הוא בעיצוב הארמון שמערב סגנונות איסלמיים, מרוקאים ואנדלוסיים.

הארמון, שנבנה בהשפעת מבנים מפורסמים במחוז אנדלוסיה בדרום ספרד, בנוי בסגנון הדקדנטי הנוצץ, בשלב היסטורי של מרוקו בו היא עשתה ניסיון לא מוצלח מדי, לחקות את המערב.

יש בארמון כ-150 חדרים ובהם דלתות עץ בגילוף מעוטר בפיתוחים מרוקאיים, תקרות מגולפות מעץ ארז, פסיפסים יפים, אריחים מעוטרים ושיש איטלקי.

בחדרים לא מעט עבודות אמנות יפות, חלונות ויטראז' ססגוניים ועל הקירות עיטורים מרהיבים וקליגרפיה איסלאמית מיומנת של מילות קודש.

במרכז הארמון חצר מרכזית מרהיבה ומטופחת עם גנים, מזרקות שיש, עצי פרי וערוגות פרחים נאות ומוקפדות.


#טיפים
הכניסה חינם בכל יום בין 9:00 ל-16:45.

בארמון המרהיב תמצאו עשרות פינות ולוקיישנים לצילומי אינסטגרם מרהיבים ולסלפים מעוררי קנאה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/gRAuTGnmn4o


ביקור במקום:

https://youtu.be/H9kEGKE_fd4


פרסומת:

https://youtu.be/B-wR3MvxIoo


חלקי הארמון:

https://youtu.be/1UkgLjx4DJg
בריכת אגדל
מסגד חסן השני
רובע החאבוס
אגדיר
העיירה סאוטה


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.