» «
חדר הרחצה של המלכה מרי
חדר הרחצה של המלכה מרי
#על חדר האמבטיה האגדי של מרי מלכת הסקוטים

בקצה גני הולירוד נמצא "חדר הרחצה של המלכה מרי" (Queen Mary's Bath House), המקום בו לפי האגדה נהגה המלכה הסקוטית המפורסמת לטבול.

מרי מלכת הסקוטים, אחת המלכות הזכורות בתולדות בריטניה ובמיוחד בסקוטלנד, נחשבה מלכה סקסית ומשכה כבר בחייה המון תשומת לב.

מספרים שבבית הרחצה הזה נהגה המלכה הסקוטית המורדת לרחוץ פעמיים בשנה, כשהיא טובלת באמבט גדול ומלא ביין לבן. לרחצה שימשו לא פחות מ-26 בקבוקים של יין משובח.

אגב, השמועות כאן מספרות, אולי ביצירתיות מסוימת, שבגמר המקלחת נהגו להחזיר את היין לבקבוקים, להנאתם של מעריצי המלכה והמשרתים בארמון, שלגמו ממנו בהנאה...


ביקור במקום:

https://youtu.be/DKHtjFx8T8A
טירת אורקהארט
טירת אורקהארט
#על הטירה החרבה שעל שפת לוך נס

בהיילנדס של סקוטלנד, על צוק סלעי לשפת החוף הצפוני של לוך נס, ניצבים שרידיה החרבים של טירה עתיקה ושבעת קרבות מימי הביניים.

טירת ארקהארט, או אורקהארט (Urquhart Castle), ממוקמת על חצי אי קטן ומשקיפה על שפת לוך נס, האגם המפורסם ביותר בסקוטלנד.


#תולדות המקום
טירת אורקהארט שליד לוך נס הוקמה על צוק זה בידי הסקוטים במאה ה-12. מדובר במקום בו ישבו בני אדם כבר לפני 4,000 שנה. מבצר עתיק נבנה בו עוד בתקופת הברזל.

במהלך מאות שנים נכבשה שוב ושוב הטירה ועברה מיד ליד, בין הסקוטים והכתר האנגלי.

חורבות טירת אורקהארט של היום הם של טירה מאוחרת יחסית, שהייתה כאן בין המאות ה-13 עד ה-16.

לאחר אחד מהמאבקים האינסופיים שהתנהלו במהלך ההיסטוריה בין הסקוטים לאנגלים, החריבו אותה חייליו של מלך אנגליה אדוארד הראשון. ב-1692 הטירה פוצצה במכוון, במטרה להרחיק את היעקוביטים, תומכי המלך ג'יימס השני הקתולי שהודח ב"מהפכה המהוללת".

מאז נותרה טירת אורקהרט הרוסה, כאנדרטה עצומה למלחמות העבר ולהרס שהותירו כאן.


#מה תראו כאן?
חורבות הטירה הם מרשימים ועוצמתיים ולחובבי הארכיאולוגיה והעתיקות השיטוט בהן ובמרחבים של הטירה הוא מרתק. בדשאים המשתרעים כאן תוכלו לראות דגמים של כלי נשק קדומים, כמו טרבושה וגם חיות משק עשויות קש, שנדמה כאילו הם רועות עדיין באחו.

במרכז המבקרים הגדול שבטירה, רובו אגב תת-קרקעי, תבקרו בתערוכת פריטים מימי הביניים שהתגלו בחפירות בה. באולם הקולנוע שבו תוכלו לצפות בסרט המציג מעט מעלילותיה.

טפסו אל עמדות הירי שבראש המגדל בן 5 הקומות של טירת ארקהארט ותהנו ממראה מרהיב של הכף המסולע עליו יושבת הטירה.

מהמגדל המרשים תוכלו כמובן גם להשקיף אל הנוף המרהיב שמסביב ולחפש את המפלצת נסי באגם הגדול לוך נס.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/3zWJH7VRScI


מהאוויר:

https://youtu.be/tboPN4HUvn0


בלוגרים:

https://youtu.be/eKFjURikGjo


חורבות הטירה:

http://youtu.be/ZUdmNvmonQk


שיט אל טירת אורקהארט:

http://youtu.be/ujLebD3Cgao


הדרכה:

https://youtu.be/072_WOAYFg8
באב אל מנצור
באב אל מנצור
#על שער הכניסה העתיק והמפורסם במקנס

"באב אל מנסור", שער אלמנצור, באב מנסור או שער מנצור שבמקנס (Bab Mansour) - כל אלה הם שמותיו של שער ענקי ומרהיב שבמשך שנים רבות היווה את שער הכניסה הראשי אל העיר המלכותית.

מבנה שער אלמנצור, המפריד בין העיר העתיקה לעיר החדשה במקנס, הוקם ב-1732 ונחשב במהלך ההיסטוריה לסמל של הפאר והעוצמה של מקנס, בירת האימפריה שהייתה מרוקו בעבר.

לאורך השנים באב מנסור המפואר נשמר ותוחזק היטב. עמודי השיש הלבנים שבו הם משיש איטלקי והובאו ככל הנראה משרידיה של העיר ולוביליס העתיקה.

על השער המרשים יש גם אריחי קרמיקה מפוארים וניתן לראות עיטורים רבים ועתיקים, ביניהם כתובות המצויות בחלקו העליון. בולט בו כיתוב שהוא שיר המהלל את השער ואת תכונותיו הנעלות של מולאי עבדאללה, בנו של מולאי איסמאיל ומי שהשלים את בניית השער בשנת 1721.

שער הכניסה אל העיר העתיקה נראה נהדר וניכר כי הוא משומר היטב. שיפוץ מודרני היטיב איתו עוד יותר והחזיר לו את יופיו המקורי. שנים רבות שהוא שומר על תוארו וממשיך להיות אחד האתרים היפים והמפורסמים של מרוקו.

ממש בסמוך אליו נמצאת הכיכר הגדולה והמרכזית של העיר העתיקה, כיכר אל הדים. הכיכר הרחבה הזו רק מדגישה את יופיו של השער המרהיב והופכת אותו לאייקון של ממש ב"מׇדינה" של מקנס.


#טיפים
השער בדרך כלל סגור. מעבר רגלי בחומה יש בסמוך אליו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/8MNhD4H-56o


ביקור במקום:

https://youtu.be/WHfeJeikN4M


תמונות ותפילה:

https://youtu.be/3zemv9kCM40
וולוביליס
וולוביליס
#על העיר הרומית שהפכה לאתר העתיקות הגדול במרוקו

האתר הארכאולוגי וולוביליס (Volubilis) הוא אתר העתיקות הרומי הגדול ביותר במרוקו. זהו גם אתר העתיקות הרומיות שהשתמר הכי טוב מכל העתיקות הרומיות שבממלכה.

באתר, המרוחק כ-30 ק"מ מהעיר מקנס, תטיילו בשרידי העיר הרומית העתיקה ותגלו עוד צד, פחות מוכר בקסם של מרוקו. כאן שכנה עיר רומית עשירה ומצליחה, שנוסדה בסביבות המאה ה-1 של התקופה הנוצרית.

וולוביליס הייתה אחת הערים הרומיות החשובות והמשגשגות ביותר בצפון אפריקה וודאי במרוקו של היום. היותה מוקפת באדמות פוריות, הפכה את העיר הרומית ליצואנית וספקית מצליחה לרומא, של התוצרת החקלאית של האזור, במיוחד חיטה ושמן זית.

משום כך הפכה וולוביליס די מהר למרכז מסחרי משמעותי באזור. דרכה עברו סחורות מאזור דרום הסהרה ונשלחו בספינות, היישר אל נמלי הים התיכון ולאימפריה הרומית.


#מה תראו כאן?
וולוביליס של ימינו היא אתר ארכאולוגי מרהיב. טיול ברחוב הראשי של העיר יציג בפניכם מבני קשתות יפים, לצד שרידי בזיליקה ביזנטית מרשימה.

עוד תהנו כאן מצפייה בשער הניצחון, לצד שרידי חומות העיר והקפיטול והפורום, שהם שרידים של מבני ציבור רומיים.

מרהיבים במיוחד הם הפסיפסים המפוארים שבעיר הקדומה. תוכלו לראות בהם שלל אלמנטים מהמיתולוגיה היוונית שהרומים אימצו למיתולוגיה שלהם.

עוד תראו בעיר וולוביליס שרידים של בית בד, אחד מ-100 בתי הבד ששרדו בהריסות העיר. בממוצע היה באחד מארבעה בתים פרטיים בוולוביליס בית בד, עסק שיצר לבעליו באותה תקופה רמת החיים גבוהה במונחי הימים ההם.

בתי בד כאלה הם העדות הטובה ביותר להתמחותה של העיר הרומית בשמן זית, מהאדמות הפוריות והעצים הרבים שבסביבה ומהשגשוג שיצרה תעשיית השמן של העיר.

בנוסף לעצי הזית, כלל המישור הענקי שמסביב לעיר גם חקלאות של דגנים וקטניות וכיום גם הרבה פרדסים, כרמים ואלוני שעם. כל אלו תרמו אף הם לעושר של תושבי וולוביליס וממשיכים בכך עד היום.


#מקור הפוריות של האזור
כמו הערים מקנס ופס, גם שרידי וולוביליס נמצאים בלב ה"מערב האטלנטי", אזור של מישורים שתחומים ונחצים על ידי נחלים גדולים, המנקזים אל הים מים רבים מהרי האטלס והריף.

המשקעים הרבים ושפע של מקורות מים, תנאי האקלים הממוזגים והנוחים וקרקע פוריה מהסחף הרב שהצטבר באזור, הם שהקנו לעיר את היתרונות שמשכו אליה עמים ושליטים שונים, במשך כאלף שנים. תודות להם נוצרו תנאים אידיאליים לחקלאות באזור ואפשרו לה את ההצלחה הכלכלית המדהימה שלה.


#תולדות העיר
בימי קדם וכמו ערים היסטוריות רבות, עברה וולוביליס מיד ליד, כשעמים ומתיישבים משתלטים עליה ומשנים את שמה בהתאם.

העדויות הקדומות ביותר להתיישבות אנושית במקום בו נמצאת היום העיר הן מהתקופה הניאוליתית, בסביבות 5,000 שנה לפני הספירה.

מי שישבו כאן אז היו הפיניקים, מי שכבר הקימו ערי נמל לאורך חופי מרוקו, בערים כמו טנגי'ר, ליקסוס ואסאווירה. בסביבות המאה השלישית לפני הספירה הם חודרים לפנים היבשת ומקימים ערים, שביניהם וולוביליס היא החשובה ביותר.

הפניקים הם סוחרים מעולים וכאן הם מתחילים בגידול גפן וזיתים, לצד הבֶּרְבֶּרְים (Berbers), תושביה המקוריים של צפון אפריקה.

בשנת 40 לערך נכבשת העיר על ידי הרומאים. וולוביליס הופכת לאחת משתי ערי הבירה של המלך יובה (yuba) השני. הוא היה מנהיג בֶּרְבֶּרְי מקומי, שנשלח לרומא, למד והתחנך בקיסרות הרומית. וולוביליס גדלה בתקופת שלטונו של יובה השני והוא אף הקיף אותה בחומה.

אז גם קיבלה העיר את שמה הרומאי "וולוביליס", על שם פרח שצומח באזור ונקרא Convolvulus, בעברית החבלבל.

מכל מקום, בשנת 285, עלה לשלטון ברומי הקיסר דיוקלטיאנוס. מסיבה כלשהי נוטשים אנשי הצבא והמנהל של רומא את העיר. בני השבט הברברי שחיו בעיר התנצרו, עברו לאזור אחר בסביבה והעיר העתיקה הפכה לנקרופוליס, עיר קבורה נוצרית.

בשלהי המאה השביעית, הגיע הכיבוש האיסלמי של צפון אפריקה. וולוביליס הופכת לעיר מוסלמית. מאה שנים אחר כך, בשנת 789 משתלט עליה מולאי אידריס הראשון. האיש, מצאצאיו של עלי, חותנו של הנביא מוחמד, נמלט מעיראק, לאחר שנכשל בניסיון המרד שארגן שם.

אידריס משנה את שם העיר ל"וואלילה", כמו שקראו לה בעבר הברברים הקדומים. אבל תוך שנים אחדות ומסיבה לא ברורה, עוזב מולאי אידריס את וולוביליס ומקים את העיר פס.

העיר ממשיכה להתקיים עד המאה ה-11, בה היא ננטשת לחלוטין. מי שפוקד אותה הם בעיקר רועי צאן מהסביבה. האגדות והשמועות על העיר החרבה מסופרות ומוגזמות והשנים עוברות. במאה ה-14 נפוצה כבר האגדה שאין לה כל בסיס שהאתר הנטוש הוא שריד מארמון פרעוני עתיק. עד היום מכנים המקומיים את האתר הארכיאולוגי שכאן "ארמון פרעה" (Ksar Pharaoun).

רעידת האדמה המפורסמת של שנת 1755, זו שהחריבה גם את העיר ליסבון, הרסה כמעט עד היסוד את שרידי העיר הנטושה.

במאה ה-19 הגיע לכאן הראשון שזיהה את שרידי העיר הרומית. היה זה הארכיאולוג והדיפלומט הצרפתי טיסו (Tissot). הוא חפר כאן משנת 1874 וחקר שרידי העיר הקדומה שמצא נמשך גם בשנת 1915, עם הגעת השלטון הצרפתי למרוקו.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/pX17XGkZRuM


ביקור במקום:

https://youtu.be/TBe9AmfFhBc


הסברים:

https://youtu.be/buGsKmuek40


הדרכה:

https://youtu.be/U9fIkUk2S0s


בלוגרים:

https://youtu.be/AATNj1vo5DE

עתיקות

קברי סעדיאן
קברי סעדיאן
#על קברי 66 הסעידים שבמאוזוליאום המפואר

ב"מׇדינה" של מרקש, בתוך מסגד הקסבה שבעיר העתיקה, נמצא המאוזוליאום עם הקברים הסעדיים (Tombeaux saadiens), 66 קברי שושלת סעדיין העתיקה.

קברי הסעידים הללו היו אטומים במשך מאות שנים, עד תחילת המאה ה-20.

ה"סעדיים", או ה"סאדיים", הוא הכינוי של סולטני שושלת סעדי, מנהיגי מרקש ההיסטוריים. בקברי סעדיאן לא חסכה השושלת על מנת לפאר את שמה במתחם הקבורה המפואר הזה.

הקברים נמצאים בתוך ה"סעדיאן", מאוזוליאום מפואר ובעל 12 עמודים. המתחם מעוצב ומלא באמנות היספנו-מאורית מרשימה ויפה.


#תולדות המאוזוליאום
בראש השושלת של מלכי סעדיהן עמד הסולטן אחמד אל-מנצור. ה"סאדיאן", מתחם הקברים הסעדיים, הוא מיזם הקבורה שהוא עצמו החל בו, לקברו שלו, לקראת מותו במאה ה-16.

ואכן, סידור הקברים במאוזוליאום מדגים את החשיבות והסדר. קברו של המייסד, אחמד אל-מנצור, נמצא במרכזו. מסביבו מקיפים אותו קברי צאצאיו.

נראה שהקבורה האחרונה במתחם התרחשה בשנת 1792. אך גם אחרי נפילת השושלת הסעדית לא נהרס המקום. אמונה טפלה של השליט החדש של מרקש, מולאי איסמאיל, שליט שלא נמנה על השושלת הסעדית, מנעה אותו מפגיעה במקום ומהריסת הקברים, דבר שבימי קדם קרה לא פעם. במקום להרוס את הקברים הסעדיים, הוא הורה לאטום אותם ולסגור את הפתח של המאוזוליאום כולו.

וכך, דווקא בזכות העובדה שהם היו אטומים, הקברים המקושטים השתמרו באופן מופתי ונשארו חבויים עד תחילת המאה ה-20.

בשנת 1917 התגלו הקברים, נחשפו ולאחר שיפוץ הם הפכו לאחד מאתרי התיירות הבולטים של העיר מרקש.

בימינו ה"סעדיאן" פתוח לקהל הרחב. עם השנים הפך המקום לאטרקציה פופולרית לתיירים. המאוזוליאום הזה מרשים במיוחד - גם באדריכלות שלו וגם בהיסטוריה שהוא מייצג.


#מה תראו כאן?
המאוזוליאום של הקברים הסעדיים בנוי ומעוצב בסגנון מרהיב, שמזוהה כסגנון המרוקני-אנדלוסי. זה היה הסגנון הבולט והפופולרי של מבני פאר במרוקו של המאה ה-16.

הקברים מעוצבים להפליא בחיפויי אריחים בהירים ומקושטים, עם גילופים מורכבים, כיתובים וקליגרפיה בערבית.

שלושה חדרים מרכיבים את המתחם. בכל אחד מהשלושה מספר משתנה של קברים מעוטרים, מפוארים ומרשימים מאוד. כולם עשויים משיש איטלקי יקר ערך, בהתאם לעושר המופלג ולכבוד של שושלת השליטים הזו.

החדר המרכזי במאוזוליאום נקרא "אולם 12 העמודים". בתוכו קבריהם של הסולטן אל מנסור, של בנו ושל נכדו. זהו ללא ספק החדר המרשים ביותר במתחם. שימו לב לדלתות העץ המגולפות, לעמודי השיש האיטלקי שבפנים ולמוזאיקות המעטרות את קירות האולם. אלה המרכיבים הבולטים שהקנו למאוזוליאום את התהילה.

ואם בחדר הזה שבמרכז הסעדיאן קבור הסולטן אחמד אל-מנסור, מסביבו אפשר לראות את קבריהם של עוד כ-60 מבני השושלת הסעדית.

מחוץ למתחם הקברים עצמו נמצא גן אנדלוסי, הסובב אותו מכל צדדיו. בגן קבורים עוד כ-100 נסיכים, בני משפחה ואנשי חצר בכירים, ששירתו את הסולטנים ומשפחותיהם. שימו לב למבני העץ המרשימים שבו, המעוצבים בסגנון הערבסקה.


#טיפים
הקברים נמצאים ברחוב הקסבה (Rue de la Kasbah) שבעיר העתיקה. אוהבי הליכה ייהנו מכך שאפשר לצעוד אליהם מהכיכר ברגל.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/kvk5WerRdKQ
הקולוסיאום
הקולוסיאום
#על האמפיתיאטרון הגדול בתבל

האמפיתיאטרון העצום הזה, נבנה לפני כמעט 2000 שנה, על ידי שלושה קיסרים רומיים. הוא כלל זירה שמטרתה הייתה לספק לחם ושעשועים לאזרחי העם, או במילים אחרות - להיות זירה לקרבות גלדיאטורים. נערכו בה מופעים שמומנו על ידי אנשים פרטיים, בעיקר על מנת שיוכלו להפגין את עושרם ולשעשע את העם.

בחנו טוב טוב את הקיר החיצוני של האמפיתיארטון המדהים הזה. הוא חלק מאותו מבנה גדול ומפואר שעמד כאן עוד מימי האימפריה הרומית.

המתחם נבחר לאחד משבעת פלאי עולם החדשים.


#שימושים בקולוסיאום
מטרתו הראשונית היה להוות מתחם למלחמות גלדיאטורים, מלחמות בין בעלי חיים ובין בעלי חיים ובני אדם. אלו בעצם היו תוכניות הריאליטי של אותה התקופה - הם נועדו ליצור אהדה בקרב הצופים כלפי השליט ולספק להם בידור בשעות הפנאי. ניתן היה לראות כאן אסירים שנידונו למוות ונצלבו או נשרפו על המוקד. לפעמים אף הוסיפו עלילה והפכו את מעשה ההוצאה להורג לחלק מסיפור מסע של הגיבור הראשי - שסופו הטרגי היה ידוע מראש. הגיבור היה סופר את השניות אחורה בזמן שחיית טרף פראית הייתה רודפת אחריו בזירה וטורפת אותו לעיניי כל. הגלדיאטורים שנאלצו להשתתף בקרבות אלו, היו עבדים או אסירי מלחמה.

עוד מופע בידור שכיח במיוחד היה מופע משחקי הציד. לכאן הוכנסו חיות אקזוטיות מכל רחבי האימפריה שניסו לשרוד את רובי הציד של הציידים שהיו הורגים אותם לשם הבידור. אם דאגתם, אגב, לאלו היושבים בשורה הראשונה - היא הייתה גבוהה כשני מטר מעל הזירה על מנת להבטיח את ביטחונם של היושבים. אלפי גלדיאטורים ויותר ממיליון חיות נהרגו כאן.

מאה הימים הראשונים בהם נחנך המקום היו מלאים במופעים בידוריים מהסוג הזה.

בשנת 404 נערך במקום קרב הגלדיאטורים האחרון, שכן הרומאים כבר לא ראו בעין יפה את הרצח לשם שעשוע בלבד. במאה החמישית והשישית לספירה, בזמן התפרקותה של האימפריה הרומית, תושבי רומא כלל לא זכרו מה הייתה מטרתו המקורית של המבנה העצום הזה. חלק חשבו שזה היה ארמון קיסרי וחלק חשבו שהיה מקדש לאל השמש.


#האדריכלות של הקולוסיאום
המבנה אליפטי, כאשר האורך שלו 189 מטרים, הרוחב 156 מטרים וגובהו כמעט 50 מטרים.

הקולוסיאום, נהוג לומר, היה המבנה הראשון שנבנה בעזרת בטון, המצאה חדשה באותם ימים. כמובן שהוא לא ממש הראשון, אולי הראשון מבין אלו ששרדו את ההרס והשנים ועודם עומדים על תילם.

אתגר לא קטן שעמד בפני האדריכל האלמוני שתכנן את המבנה, היה לאפשר לקהל של חמישים אלף איש להיכנס ולצאת מהמתחם ללא תורים ארוכים ועומס. הוא מצא פתרון פרקטי מצוין - לקולוסיאום נבנו 80 כניסות שהובילו את מערכת מסדרונות מיוחדת שהקיפה את האמפיתיאטרון. בכל קומה היו פתחים שהובילו היישר אל הכיסאות והיציעים.

קשה לפספס את איכויות הבנייה והתכנון בימי האימפריה הרומית, שכן המבנה העצום הזה עדיין עומד כאן גם לאחר 2000 שנה של רעידות אדמה ונזקים מעשה ידי אדם.


#היסטוריית הקולוסיאום
האמפיתיאטרון העצום הזה, נבנה לפני כמעט 2000 שנה בעיר רומא. בנו אותו שלושה קיסרים רומיים משושלת פלביאן. שמו המקורי היה "האמפיתיאטרון הפלאבי", על שם אותה שושלת קיסרים, אך בימי הביניים השתנה השם.

בשנת 72 החלה מלאכת הבנייה של האמפיתיאטרון. הקיסר אספסיאנוס, יוזם הרעיון, לא הספיק לראות את המבנה גמור ונפטר באמצע הדרך, בעוד בנו טיטוס, משלים את המשימה. מפתיע לשמוע כי למרות שבנייתו של הקולוסיאום לקחה פחות מעשר שנים, גם טיטוס לא הצליח להשלימו ומי שחנך את האמפיתיאטרון בשנת 80 לספירה היה אחיו של טיטוס, הקיסר דומיטיאנוס.

הוא נבנה על גבי שרידים מארמון נירון, שהיה השליט השנוא ברומא. מהרגע שעלה השליט לשלטון בשנת 54 לספירה, רבים מהאצילים והסוחרים הסתכסכו איתו כיוון שניסה ללא הרף להשתלט על שטחים חדשים ולבנות לעצמו ארמונות נוספים. כשפרצה בשנת 64 שריפה עצומה ברומא, שהחריבה חלקים שלמים מהעיר, לא מעט סברו שהשליט הוא שאחראי להצתה האיומה. לא רק זה, הם טענו שהוא התענג על הרגע כשניגן בכינור על גג ארמונו בזמן שהאש מתפשטת ברומא כולה.

אז אולי נרון לא היה אחראי באופן ישיר לפרוץ השריפה הגדולה, אך בזכותה הוא הצליח להשתלט על שטח עצום, למעלה ממאה דונמים, באמצע רומא ולבנות בו את הארמון המפואר שלו - ארמון הזהב. אם תהיתם, אגב, מה עלה בגורלו של השליט, אז ארבע שנים לאחר השריפה, התקוממו מולו האזרחים והצבא והוא נאלץ לנוס על נפשו.

הקיסר שהחליף את נרון היה אספסיאנוס. הוא רצה לחזק את אמון העם בממשל והחליט להחזיר את השטח הגדול לאזרחים. על חורבות הארמון הוא הקים את מה שיהיה האמפיתיאטרון הגדול ביותר בעולם. הקולוסיאום.

ממש ליד אותו ארמון נוסטלגי, ניצב פסל מרשים של נרון, ששמו היה קולוסוס (Colossus). מכאן הגיע שמו של המבנה היום - קולוסיאום.


#קהל הקולוסיאום
עם כניסתו למתחם, קיבל הצופה כרטיס כניסה מיוחד: פיסת חרס ועליה מספר היציע והשורה שבה הוא עתיד לשבת. המקומות היו שמורים מראש ושיקפו את המבנה ההיררכי של החברה הרומית.

כאמור, המושבים הנמוכים ביותר, שהיו גם הקרובים ביותר לזירה היו שמורים לאנשים מכובדים ובעלי מעמד גבוה - סנאטורים, אישים מכובדים, הקיסר ופמלייתו. מעליהם ישבו החיילים והסוחרים העשירים. ככל שהשורות עולות, כך מעמד האוכלוסייה ירד, שכן ישבו בהן האזרחים הפשוטים. רחוק מאד מהזירה, במקומות שאפילו לא ניתן לשבת בהם אלא רק לעמוד - עמדו הנשים והעבדים, שהיו שני המעמדות הנמוכים ביותר בחברה הרומית. תוסיפו לזה את הקברנים ושחקני התיאטרון שלא הורשו להיכנס למתחם בלבד ותבינו כי באותה התקופה המעמדות תפסו חלק מרכזי בסביבה.


#טיפים
אם אתם מאוהבי הזריחות, בואו לכאן באחת מהן בעיר. המראה בלתי נתפס והתמונות מיליון דולר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/B4GvcCWzZZg


ביקור במקום:

https://youtu.be/hxpBPStoIZ8
פומפיי
פּוֹמְפֵּיי
#על העיר הרומית פומפיי

העיר הרומית פּוֹמְפֵּיי (Pompeii), עיר עשירה והדורה, ממוקמת במחוז קמפניה באיטליה. היא שוכנת כ-23 ק"מ דרומית מזרחית לנאפולי. העיר נקברה בשנת 79 בהתפרצות הגעשית הקטלנית של הר הגעש ווזוב. היא התגלתה מחדש במאה ה-18.

למעשה, היא התגלתה לגמרי במקרה בשנת 1748 על ידי איכר שחפר בשדה ונתקל בשרידים עתיקים, קרוב ל-1700 שנים לאחר שנקברה. למרות המאורע, 4 מטר של האפר שכיסה את העיר סייע לשמור על השרידים שנותרו ממנה, בזכותם ניתן היה לשחזר את העיר שעמדה כאן פעם. החפירות הביאו אותה למצב שהיא חשופה ופתוחה היום לעין הציבור. מתחת לשכבות האפר נחשפו רחובות, בתי מגורים, מבני ציבור, חנויות, מקדשים ומה לא. למעשה, הביקור כאן יוצר תחושה כאילו העיר קפאה בזמן והיא מאפשרת הצצה מדהימה להיסטוריה.


#איך התגלתה פומפיי שכוסתה בלבה מאפר מהר הגעש וזוב?
בסוף המאה ה-16 עסק אדריכל בשם דומניקו פונטנה (Domenico Fontana) בחפירת תעלה להעברת מי הנהר סארנו לעבר עיירה בדוכסות נפולי. העובדים נתקלו בגבעה קטנה והחליטו לקדוח בה מנהרה שתקצר את הקו. תוצאות החפירה הזו היו מהתגליות הארכיאולוגיות החשובות בכל הזמנים. התגלתה עיר שכוסתה לפני כ-2000 שנה בהתפרצות הר הגעש וזוב שארעה בשנת 79 לספירה.

העיר פומפיי נשארה חבויה ומכוסה ולמרות שהיו אגדות על קיומה, עיר מלאת אוצרות הקבורה מתחת לאדמה, היא לא נמצאה במשך מאות שנים. רק בשנת 1748 כמעט 1,700 שנה לאחר שנקברה בהתפרצות הגעשית היא התגלתה במקרה, על ידי איכר שחפר בשדה שלו ונתקל בשרידים העתיקים שלה. בהמשך החלו חפירות ארכיאולוגיות מאורגנות שבהן נחשפה העיר במלואה.

מבחינת המחקר המדעי, פומפיי סייעה לחוקרים לראות בדיוק כיצד נראתה עיר רומית בעת העתיקה, כיצד היתה בנויה, האדריכלות שלה, השירותים שניתנו לאזרחים ואפילו כתובות ויצירות אמנות שהיו על קירות הבתים והעסקים שבה. בניגוד לערים עתיקות אחרות שנהרסו לאורך דורות ונשארו מהם שרידים חלקיים, דווקא תודות לכיסוי העיר המיידי על ידי הלבה והאפר, השתמרו בה כל הסממנים של עיר פעילה ותוססת.


הנה פומפיי והר הגעש וזוב:

https://youtu.be/ntE2w9ngtYc


להקת הרוק פינק פלויד בקטע מהסרט בפומפיי:

https://youtu.be/rmlZLnkF0aU


רוצים סיור מודרך לכאן? - הזמינו בכפתור הצף!

https://youtu.be/cDtL21UHX7Q
הספינקס
הספינקס הגדול של גיזה
#על השומר הנאמן של הפירמידות בגיזה

הספינקס (Sphinx) הגדול הוא פסל אבן עצום שנמצא ברמת גיזה שליד קהיר, על הגדה המערבית של הנילוס. זהו פסל של יצור מיתולוגי, ספינקס שמו, שיש לו גוף של אריה וראש אדם.

הסיפור ההיסטורי הוא שעם השנים הספינקס כבר כוסה בחולות המדבר ונשכח לגמרי, אבל אז הוא התגלה, מכוסה כולו חול. זה היה בתקופת המלך תחותמס ה-3, שציווה לגלותו והחזיר את החיוך לפניו...

אחת הסברות של החוקרים היא שפרצופו של הספינקס הוא למעשה הקלסתר של המלך חופי, שמלך כאן במאה ה-28 לספירה. חופי, או ח'ופי כמו שנכון להגות את שמו, הוא בן השושלת ה-4 של מלכי מצרים.

כיוון שפסלים נוספים ודומים לו הוצבו ליד מקדשים, פירמידות וקברים נוספים, החוקרים סבורים שהספינקס שימש כשומר סמלי לאתרי הקבורה הקדומים. פניו, אגב, הם של המלך הפרעוני פרעה חאפרו, שקבור בפירמידות שליד.


#נתונים יפים יש לספינקס
הספינקס, שומר המתים של גיזה, הוא פסל המונולית הגדול ביותר בעולם, כלומר הוא עשוי מגוש אבן אחד. אורכו 73.5 מטרים ורוחבו כ-6 מטרים. גובהו של הפסל המרשים הזה 20.22 מטרים.


#מי שבר את אפו של הספינקס?
הספינקס המצרי הוא הפסל שבנוי מאבן אחת הגדול בעולם. אין עוד בתבל פסל מונולית כל כך גדול. אבל על צורתו וגודלו העצומים מעיב האף השבור של הפסל המרשים הזה.

האגדה מספרת שהמצביא הצרפתי נפוליאון הוא ששבר את האף המלכותי, כשכבש את מצרים. ככל הנראה הייתה זו יריית פגז תותח של צבא נפוליאון, ששברה את האף. לא ברור מי נתן את ההוראה, אבל בין אם זה המצביא המפורסם שהורה לעשות זאת, או סתם חייל צרפתי טיפש שהפגין את יכולתו לקלוע למטרה, נראה שהסיפור אינו נכון. ההוכחה: כבר בשנת 1755, הרבה לפני שצבאו של נפוליאון כבש את מצרים, התפרסם ציורו של הצייר הדני פרדריק לואיס נורדן (Frederic Louis Norden), בו מופיע הספינקס ללא אפו...

הצרפתים, אגב, מעדיפים דווקא גרסה המספרת על חייל בריטי שעשה את המעשה. אחרים מספרים שחייל טורקי הוא הוואנדילסט שעשה זאת. ויש גם מי שמאשימים את הממלוכים. בקיצור, כל אחד מעדיף שהטיפש יהיה מצבא אחר...

אבל הארכיאולוגים מצידם מספרים שהאף נשבר כפי הנראה הרבה לפני כן, בין המאה ה-11 למאה ה-15. שרידים של שני מוטות חדים שנמצאו בחפירות ליד הספינקס, חיזקו את סיפורו של ההיסטוריון המצרי בן המאה ה-15, אל-מקריזי. הוא כתב כבר אז שהיה זה מנהיג מוסלמי סופי, שיים אל-דהאר (Sa'im al-Dahr), שהורה ב-1378 לשבור את אפו של הספינקס. זאת לאחר שדווח לו שהאיכרים המוסלמים מהסביבה סוגדים לספינקס, בכדי שיגדיל את יבולם. אגב, אותו אל-דהאר, פנאט ומחמיר וכנראה לא חכם גדול, שילם בחייו על מעשה הוונדליזם שפגע באל של האיכרים הללו. בזעמם והחשש על שבגללו לא יצמח היבול בשדותיהם, עשו בו האיכרים הללו לינץ' והרגו אותו.

אז לא ברור לגמרי מה גרם לשבר המסתורי של אף הספינקס. ככל הנראה, התשובה לא תיוודע בביטחון גם בעתיד. מצד שני, אולי חלק מהקסם במדע הארכיאולוגיה הוא הניסיון המתמיד למצוא תשובות שחלקן לא יימצא לעולם.


מבט מהאוויר:

https://youtu.be/onWRXXg7QZg


ביקור במקום:

https://youtu.be/c2PTplLWvxo


הסבר:

https://youtu.be/NMvLhuWtJoc


הדרכה:

https://youtu.be/y8x7zKy2U5E


שמורת הפטרוגליפים של קובוסטאן
שמורת גובוסטן
#על שמורת הפטרוגליפים והתילים הגעשיים המתפרצים

כשמתקרבים לאזור של שמורת הפטרוגליפים של גובוסטאן או קובוסטאן (Gobustan National Park), הנוף הצחיח מתחלף והופך לרכסי הרים גבוהים ומרשימים באופק.

בשפה האזרית המילה 'גובו' פירושה 'לחתוך'. ואכן, בסלעים רבים בסביבה יש נקיקים ומערות שונות שכמו חותכים אותם.

עם סלעי ענק בתצורות ייחודיות, מערות עמוסות בממצאים עתיקים והרים געשיים הפולטים בוץ, הפארק הלאומי של גובוסטאן הוא בפירוש אחד האתרים המדהימים באזרבייג'ן.

השמורה המרתקת הזו, שפירוש שמה הוא "ארץ הוואדיות", נמצאת במרחק כ-45 דקות נסיעה מבאקו. לפני הכניסה אליה כדאי לבקר במוזיאון האינטראקטיבי השוכן ב"הר הגדול" שבשטחה. המוזיאון החדיש מספר על תולדות האזור. ב-12 חדרי תערוכת הקבע שלו מציגים את ההיסטוריה שלו והתגליות שהתגלו בו.

את פרסומה גובוסטן קיבלה ממקבץ גדול של ציורי סלע, פטרוגליפים מתקופת האבן ולאחריה.

עוד בסביבה נמצאים התילים הגעשיים והמתפרצים ובריכות הבוץ המבעבעות מתוך האדמה.

הפארק הלאומי גובוסטן הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.

עוד בשטח השמורה תוכלו לראות אבנים מוזיקליות. מדובר בסוג של סלע חלול ולא קטן, שהקשה במקומות שונים בו, בעזרת אבן קטנה, מוציאה ממנו צלילים מוזיקליים.


#הפטרוגליפים - ציורי הקיר
שמורת הפטרוגליפים של קובוסטן (Gobustan Rock Art Cultural Landscape Reserve) היא שמורת טבע מדהימה ביופייה. המופלא העיקרי בה הוא מקבץ מערות המהוות אתר ארכיאולוגי.

במערות הללו התגלו מעל 6,000 ציורי סלע קדומים, בני הרבה יותר מ-10 אלפים שנה.

ציורי הקיר שעל הסלעים נקראים "פטרוגליפים" (Petroglyphs) ורובם מתקופת האבן. העתיקים שבציורי הסלע מתוארכים לתקופה של הרבה לפני האלף העשירי לפני הספירה.

בין השאר ניתן לראות בהם בעלי חיים, כמו שור בר, סוסים וחזירים, שחלקם בגודל טבעי. עוד מופיעים בהם אנשים קדומים ותיאורים של חיי היום-יום של האדם הקדמון. בין השאר הם כוללים ריקודים פולחניים, ציד שוורים, לוחמים וציידים אוחזים בכלי נשק וציד ועוד.

ציור מעניין כאן הוא של סירות גומא המובילות את השמש ממזרח למערב, כל יום מחדש.

שמורת קובוסטאן היא מהמקומות היחידים בעולם בו מצאו ושימרו ציורי קיר שכאלה. הצפייה בהם מרשימה במיוחד וחבל להפסיד אותה.

באזור נמצאו ככל הנראה גם הכתובות וציורי הקיר של חיילים רומים. הם נחשבים למזרחיים ביותר שנמצאו מהתקופה הרומית. בנוסף, נמצאו בסביבה גם ציורים מתקופות קדומות, שנוצרו בהשפעת האיסלאם המוקדם.


#הרי הגעש
בנוסף למערות ולציורי הקיר המדהימים יש בשמורה גם הרי געש בוציים ומבודדים, שנמצאים ליד הכפר אלט.

"הרי געש של בוץ" הם תלים געשיים הפולטים גז ובוץ. מדובר בתופעה מיוחדת ומשמעותית בעולם - מומחים מעריכים ש-300 הרי הגעש הבוציים שמצויים במזרח אזרבייג'ן הם הריכוז העולמי הגדול ביותר, מתוך כ-700 תלים געשיים שיש ברחבי תבל.

הרי הגעש הבוציים שכאן מתפרצים אחת ל-20 שנה בממוצע ופולטים אז כמויות משמעותיות של בוץ מבעבע. מראה ההתפרצות הוא מרהיב ומרתק, כשהתלים הגעשיים מבעבעים ומתפרצים ללא התראה ויורקים בוץ אפרפר וגז טבעי.

אגב, ממצאים ארכאולוגיים מראים שבאזור הזה, החלה בסוף עידן הקרח, לפני כ-12 אלף שנים, התיישבות של האדם הקדמון. הקדמונים מצאו כאן אזור מתאים לציד ולחקלאות ומאז מתקיימים באזור חיים אנושיים ברציפות, בדמות כפרים וגידולים חקלאיים.


#טיפים
השתדלו להגיע במזג אוויר נוח.

השתדלו לבקר כאן מוקדם. פחות חם וצפוף מקבוצות התיירים.

הנסיעה בין העיר לשמורה נמשכת כ-45 דקות. ניתן להצטרף לסיור מודרך או לשכור מונית למקום.

בקרו במוזיאון לפני הכניסה לשמורה - יש בו שלל מיצגים אינטראקטיביים שגם יסבירו וגם יסבו הנאה רבה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/N8BhvtPOb9I
האודיאון העתיק
#על האמפיתיאטרון היווני של פאפוס

האודאון (The Ancient Odeon) הוא אמפיתיאטרון יווני קלאסי הממוקם בגן הארכיאולוגי של העיר. מדובר במקום ששימש בתקופה הרומית למופעים מוזיקליים, מחזות תיאטרון ואסיפות עם.

האודאון נבנה במאה ה-2 לפני הספירה, בתקופה הרומית, והיה בשימוש עד לרעידת האדמה במאה ה-7 לספירה, בה נפגע קשות וננטש. הוא נבנה מאבן גיר ושוחזר רק בעת המודרנית.

כדי להמחיש למבקרים כיצד נראה האודאון בשיאו, הוא שוחזר בחלקו. מדי פעם בקיץ, אף מתקיימות בו הופעות מוזיקליות והצגות תיאטרון. הוא מכיל כ-1,000 מקומות.

האודיאון העתיק ניצב אל מול האגורה, השוק העירוני הקדום והכיכר המרכזית של פאפוס העתיקה. תוכלו ליהנות משיטוט בלב העיר המסחרי, שיסודותיו וחלק מהעמודים שלו שרדו ולידם שרידים של בניינים עתיקים נוספים.


#טיפים
לפרטים על הופעות וקונצרטים בפסטיבל השנתי - בדקו באתר שלמטה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/ULA6X2MKphQ
הפנתיאון
#על משכן האלים הרומים

הפנתיאון הוא אחד מהסמלים של האימפריה הרומית, אלו שאנחנו רגילים לשייך מיידית לרומא. משמעות המילה פנתיאון היא "כל האלים", שכן הוא הוקדש ל-12 האלים האולימפיים.

שישה עשר העמודים הקוֹרִינְתִיים, שהובאו לכאן היישר ממצרים, שוקלים כל אחד מהם לא פחות מ-60 טון. הגובה שלהם 12 מטרים והם בקוטר של 1.5 מטר. עמודים אלו תומכים בגג המשולש שעליו כתובה כתובת שמסבירה שאת המבנה הזה בנה מרקוס אגריפס.

במקום תוכלו לראות גם את קבריהם של כמה מלכים איטלקים ואת זה של הצייר רפאלו סאנציו (Raffaello Sanzio).

אם אתם רוצים להעצים את החוויה, הגיעו לפתניאון כשיורד גשם. זה מיוחד לראות את המים שנכנסים דרך החורים בתקרה ויורדים למרכז הבניין. אם תהיתם מה קורה עם כל המים שנכנסים פנימה, ישנן זוויות ברצפה בהן נאספים המים לחורי ניקוז במהירות. עוד נקודה מעניינת היא, שבתאריך ה-21 באפריל, כשקרני השמש יפגעו בפלטת המתכת שנמצאת מעל הדלת, תראו את הכניסה של המקום מרהיבה ביופיה בשל קרני האור הזוהרים.

ממול לפנתיאון תוכלו לראות את מזרקת הפנתיאון המרשימה, שנבנתה על ידי הארכיטקט ג'אקומו דלה פורטה בשנת 1575 ונחצבה על ידי לאונרדו סורמני. בהמשך, התווסף לה האובליסק של פרעה מצרים, דולפינים ובסיס חדשים.


#תקרת הפנתיאון
אחד מהדברים המעניינים ביותר בפנתיאון הוא התקרה המדהימה שלו, הכיפה הענקית שנמצאת בגג המבנה. הקוטר שלה הוא 43 מטרים ובמרכזה תוכלו לראות צוהר שנקרא אוקולוס. באמצעות הפתח הזה נכנס אור אל תוך חלל המבנה ויוצר חוויה מדהימה ומיוחדת. זה, אגב, מקור האור היחיד במבנה והקוטר שלו הוא 8 מטרים.

כיפת התקרה הזו היא הגדולה בעולם ללא תמיכה. אל תקחו את זה כמובן מאליו, שכן זה היה אתגר אדריכלי לא פשוט. בשל המשקל המסיבי של הכיפה העצומה ועל מנת שהיא לא תקרוס, ניסו המהנדסים הרומיים להפוך אותה לקלה ככל שהיא גבוהה יותר. זו הייתה גם הסיבה לכך שהחלקים העליונים של הכיפה עשויים מחומרים קלים יותר ויש בה חללים פנימיים רבים יותר. בשל צורת הבנייה המעניינת הזו, מבחוץ היא נראית יותר שטוחה ממה שהיא באמת.


# היסטורית הפנתיאון
בנייתו של הפנתיאון החלה בשנת 27 בעקבות פקודה של מרקוס ויפסניוס אגריפס (Marcus Vipsanius Agrippa), מפקד בצבא רומא וקונסול בתקופת שלטונו של אוגוסטוס. בעקבות שריפה שהתחוללה כ-60 שנה מאוחר יותר, המבנה נשרף כליל. הוא נבנה שוב בשנת 125 בידי הקיסר אדריאנוס. הפנתיאון היה מקדש ובשנת 609 הוא הוסב לכנסייה בשם סנטה מריה רוטונדה (Santa Maria Rotonda), כך נמנעה גם הריסתו בתקופת ימי הביניים. זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה מקדש אלילים הפך למקום פולחן נוצרי.


#מה הסיפור של הפנתיאון? באדיבות אאוריקה
הפנתאון (Pantheon) ברומא הוא המבנה השמור ביותר בעולם, שנשאר מהתקופה הרומית. זהו המבנה העתיק ביותר בעולם, שעדיין מכוסה בגג המקורי שלו. מדובר באחד המקומות המרשימים בעיר רומא, עיר שלא חסרים בה אתרים ארכיאולוגיים מרהיבים.

מבחינה אדריכלית, הפנתאון הוא הישג משמעותי בעולם העתיק, שכן כל כיפתו יצוקה מבטון, שמורכב מאדמת פוֹצוֹלַנַה (Pozzolana). זהו המבנה בעל הכיפה הגדולה ביותר בעולם העתיק והיא כל כך חזקה שהצליחה לשרוד עד לימינו.

המילה "פנתיאון" פירושה ביוונית "כלל האלים". במיתולוגיות עתיקות שונות, כמו השומרית והיוונית המילה הזו תיארה מקדש. ובאמת, המבנה הרומי העתיק העומד שלם עד היום, שימש במקור כמקדש לכל האלים - "פנתיאון".

אבל הרומאים שינו את שימושיו בהמשך גם לחצר לקיסר, לבית משפט ואחרי קבלת הנצרות, הוא הפך לכנסייה נוצרית בשם "סנטה מריה רוטונדה". חייבים להודות שזה שימוש מעניין למבנה שבמקור יועד לעבודת אלילים והכיל מזבחות כמספר אלילי הכוכבים.

תאריך יום הענקת הפנתאון במתנה לאפיפיור, על ידי הקיסר פוקאס, נחגג עד היום בעולם הנוצרי כ"ליל כל הקדושים". בין הקבורים ברצפת הפנתאון גם הצייר רפאל ומלכי איטליה.


#טיפים
יש סיורים מודרכים בפנתיאון ללא תשלום. אין צורך אפילו להזמין מקום בסיור כזה מראש.

הפנתיאון הוא מהאתרים המתויירים ברומא. בכל זאת, לא מאד צפוף כאן. אם תרצו לראותו בצורה נעימה, כדאי בכל מקרה להגיע אחרי השעה 16:00.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Oj6YmdUoiiQ


ביקור במקום:

https://www.youtube.com/watch?v=8rx6-sjKBTg
מוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק
#על מוזיאון פסלי התרבויות העתיקות של קופנהגן

במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק (Ny Carlsberg Glyptotek) תיהנו משלל יצירות מרהיבות. המוזיאון מציע סביבה מיוחדת להצגה של אמנות, מאמנות עתיקה ועד למודרנית.

המוזיאון הזה עשיר בממצאים של דברי אמנות מתרבות מצרים העתיקה, דרך תרבות יוון העתיקה והתרבות הרומית. יש כאן חלק מרשים גם ליצירות אמנות מהמאה ה-19 ומהאמנות המודרנית.

המוזיאון נוסד במאה ה-19 בידי איל ההון והפילנטרופ קרל יאקובסון (Carl Jacobsen), בנו של מייסד מבשלת קרלסברג והבעלים של מבשלת "ני קרלסברג" (Ny Carlsberg), בעברית "קרלסברג החדשה". האיש שצבר את אחד מאוספי האמנות הפרטיים הגדולים בתקופתו, הכניסו למוזיאון הזה. באותה תקופה קרל היה מסוכסך עם אביו והתחרה בו עם המבשלה שהקים. אך בשנת 1886 הוא התפייס עם אביו ושתי המבשלות התמזגו לאחת.


#מה תראו כאן?
הגליפטוטק מציע שלל אוספים ואוצרות עתיקים של אמנות מהתרבות המצרית, יוונית, אטרוסקית, רומאית וכדומה.

תוכלו לראות כאן גם אוסף מרשים של יצירות מתור הזהב הדני, לצד יצירות של אמנים מהמפורסמים בעולם האמנות בכלל והאמנות הצרפתית בפרט. ביניהם יש עבודות של גוגן, מאנה, מונה ואוגוסט רודן - הפסל הצרפתי הנודע שפסליו שבמוזיאון זה נחשבים לחשובים ביותר שלו שנמצאים מחוץ לצרפת.

עוד בולטות כאן יצירות של פיקאסו, לאז'ה ואנרי מאטיס, כשמהצד השני תוכלו לראות כאן אוסף ענק של פסלים עתיקים וקלאסיים, מתרבויות העת העתיקה, כמו מצרים, יוון ורומי.

באופן טבעי מוצגות כאן כל הזמן תערוכות מתחלפות. כדאי לבדוק באתר המוזיאון (למטה) אילו תערוכות כאלה יתקיימו בזמן שהותכם בעיר ולהתאים את הביקור למעניינות שבהן.


#טיפים
בימי שלישי הכניסה חופשית.

עד גיל 18 הכניסה חופשית.

גן החורף של המוזיאון הוא מקום יפה לנוח בימים גשומים.

במוזיאון שווה לטעום את אחת העוגות המפורסמות שמוגשות בגן החורף.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/mYhLYvCZLfE


ביקור במקום:

https://youtu.be/4uKpGOCNQss


בלוגרים:

https://youtu.be/cBGJI3gL48k


הדרכה:

https://youtu.be/crFUS_eMmKY


ותמונות:

https://youtu.be/xpgIlJ3VQK4
מבצר קאסטלט
#על מבצר הכוכב השמור ביותר באירופה

מצודת קסלטלט (Kastellet), פארק קאסטלט או פארק הכוכב, הוא פארק ירוק היושב על שרידי מבצר עתיק בצורת כוכב ומכאן שמו.

צורתו של המבצר היא של כוכב בעל 5 פינות. המקום בנוי כמצודה שיש לה שתי חומות מבוצרות. ביניהן עובר חפיר, תעלת מים שיצרו מתכנני המבצרים העתיקים, בכדי למנוע מתוקפים להגיע אל חומות המבצר ולטפס עליהן או לפגוע בהן. מעל החפיר עוברים גשרים ובתוך המים שטים ברווזים וברבורים, שלא פעם ניתן לראותם מקננים בתוך קני הסוף.

בשטח המבצר נמצא כיום בסיס צבאי של חיל המודיעין הדני. במבט בוחן תוכלו להבחין אפילו בטחנת רוח (Kastelsmøllen), כמו אלה שבהולנד השכנה.

באחת מפינות הכוכב יש אתר הנצחה קטן שלעיתים מתקיימים בו טקסים צבאיים. כשהחיילים נמצאים במגרש, בשעה שהדגל מורד או מונף, הם חייבים להצדיע לדגל.

מסביב לשרידי החומות תראו תותחים עתיקים. בפארק תראו תושבים ותיירים רבים, המטיילים או יושבים על הספסלים וצופים בנוף. משפחות עושות כאן פיקניק בטבע הירוק ואנשים ספורטיביים עושים פעילות גופנית, כמו ג'וגינג או הליכה וכדומה.


#תולדות המקום
מצודת קסלטלט נבנתה בשנת 1626 בשם סוללת סנט אן, על אי בתוך הים. המצודה נבנתה בכדי להגן על נמל קופנהגן מהשוודים, בעידן המלחמות מול הממלכה השוודית.

היא נבנתה בצורת כוכב, בקצה הצפוני של חומת העיר המזרחית, חומה שהותירה שרידים עד היום ושניתן לראותם בפארקים ובגנים רבים בעיר.

המצודה שימשה בתור המבצר גם בתחילת המאה ה-19, עת דנמרק ובריטניה היו בסכסוך. ב-1801 חשב האדמירל נלסון, עת הביט במשקפת שלו אל החוף, שהוא רואה דגל לבן. זו הייתה הזייה ו-6 שנים אחר-כך הפגיז הצי האנגלי בפיקודו את קופנהגן בתותחים וגרם לשריפה גדולה ששרפה חלקים רבים בעיר. כשעזבו את הנמל הם גררו אחריהם לא מעט ספינות דניות. במשך חודש וחצי ישבו הבריטים אז במצודת קסטלט, לאחר שכבשו אותה.

במלחמת העולם השנייה המצודה שימשה כמטה של הצבא הגרמני. היום היא משמשת כבסיס של שירותי הביטחון והמודיעין הדניים.

אך בן בזמן המצודה פתוחה לקהל הרחב, הן למי שרצים, הולכים ועושים בה ספורט והן למבקרים המתעניינים במקום ובהיסטוריה שלו. לזכר ההרוגים מחיילי דנמרק במלחמות יש כאן אנדרטה לנופלים.


#אדריכלות המצודה
מצודת קסלטלט בנויה בצורת כוכב ומוקפת, כדרכן של מצודות אירופיות, בחפיר - תעלת חפורה לעומק ומלאה במים, שנועדה להגנה מאויב שצר עליה ומאיים לפרוץ. הכניסה למצודה היא דרך שער המלך, שנבנה כאן בשנת 1663, בעוד היציאה היא ליד השער הצבאי.

המצודה נבנתה בכדי להגן בעידן המלחמות מול שוודיה. עד היום תותחי המבצר שפרושים מסביב לו מכוונים בחלקם אל החוף השוודי וחלקם אל העיר עצמה. כנראה שהמלך חשש קצת גם מנתיניו ולא רק מאויביו...

הביצורים, בכל מקרה, מרשימים מאד גם כיום. בתוך המצודה תוכלו לראות עדיין את הביצורים, שהוסבו להיות בית כלא של ממלכת דנמרק. חומות המגן הוסרו לפני שנים לשיפוצים.

מגרש המסדרים, התחום על ידי עצים, הוא המקום המרכזי במבצר. זורמים בו לא רק המסדרים והמצעדים של חיילי הבסיס הצבאי, אלא כל התנועה - גם של המבקרים במבצר.

הגשר, שמוליך במבצר אל הקומה העליונה שלו, נועד להעביר את הפרות ששוכנו דווקא בה. פרט משעשע הוא שככל הנראה השתמשו אז בצואת הפרות כשכבת הגנה נוספת לחומות הקסטלט.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/-cU6pjadxdU


עוד מבט:

https://youtu.be/IJd0Gtl6kDA


ביקור במקום:

https://youtu.be/BeS_uGfdqoE


הדרכה:

https://youtu.be/GLhb8HHqt0I
פירמידת קסטיוס
#על הפירמידה של האימפריה הרומית

הרומאים לא ידועים בהיסטוריה כבוני פירמידות מצטיינים, אבל במהלך ימיהם נבנו באימפריה כמה פירמידות. ברומא הם הותירו מזכרת קטנה, גם בז'אנר הזה של המבנים. האחת ששרדה עד ימינו היא פירמידת קסטיוס (Piramide di Caio Cestio) שלפניכם. זוהי תרומתם הקטנה מאד של הרומים לעולם הפירמידות.

פירמידת קסטיוס מצופה כולה בשיש לבן. גובהה 37 מטרים ואורך כל צלע ברוחב ובאורך שלה הוא 22 מטרים. היא אולי לא גדולה, אבל היא הפירמידה הרומאית הידועה ביותר היום.

הפירמידת הזו הוקמה בסביבות 12 שנים לפני הספירה. היא השתמרה היטב כיוון ששולבה בחומת אורליאנוס שנבנתה לאחר זמן. במרכז הפירמידה נמצא חדר קבורה. בעבר נראו בו ציורי קיר, פרסקאות, אבל הם הלכו ודהו עד שבמאות האחרונות נעלמו לחלוטין.

פירמידת קסטיוס נבנתה כקברו של השופט הרומאי גאיוס קסטיוס אפולו. היא נמצאת בסמוך לפורטה סן פאולו, בין ויה אוסטיאנסיס והוויה דלה מורמוראטה ברומא.


הדרכה:

http://youtu.be/Q7bU2C5xQfQ?t=9s


ביקור במקום:

https://youtu.be/jHljD9uqEEA
מערת קארה אין
#על המערה עם ציורי המערות הפרהיסטוריים

במרחק כ-27 ק"מ על כביש בורדר נמצאת מערת קארה אין (Karain Cave) או קאראין. המערה ממוקמת צפונית-מערבית לאנטליה, בהר תלול ובגובה של 150 מטר, מעל עמק יפה ופורה.

זוהי מערה שהתגלתה בשנת 1946. החוקרים מעריכים שהיא שמשה כמקום מחיה לאדם הקדמון, במשך תקופה ארוכה שנמשכה מעל 20 אלף שנה.

המערה הקדמונית ידועה בציורי המערות העתיקים ביותר בטורקיה, שנמצאו בה. אלו ציורים מהתקופה הפליאוליתית.

במערת קאראין החוקרים גילו גם שרידי שלדים של האדם הקדמון, מלפני יותר מ-50 אלף שנה. לצידם נמצאו שרידי כלים שונים.

כל אלה מוצגים במוזיאון הפרהיסטורי המעניין שנמצא בסמוך למערה. במוזיאון הלא גדול תוכלו לראות גם שרידים של בעלי חיים מהאזור, כמו גם ממצאים ארכיאולוגיים נוספים, הן מהמערה והן מסביבתה.


#טיפים
השתדלו להגיע אל אתר המערה במונית. בררו על הנהג שהוא גם מדריך באנגלית ותהנו יותר.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/NEsHbaaJSIM


על הקירות:

https://youtu.be/i-HSx5-Hmxw


ביקור במקום:

https://youtu.be/JtHowEFr1R8


הדרכה:

https://youtu.be/Tkq3ZF1kWWQ
התיאטרון הרומי באסְפָּנְדוֹס
#על התיאטרון הרומי השלם ביותר בעולם

אסְפָּנְדוֹס (Aspendos), שנמצאת במישור פַּמפִיליָה, לא רחוק מאנטליה, היא עיר עתיקה ביותר, ששורשיה מגיעים לימי האימפריה החיתית. העיר העתיקה הזו, שנחפרה לא מעט, ידועה במיוחד בזכות התיאטרון הרומאי שבה. הוא נחשב לתיאטרון השלם ביותר בטורקיה. באתר העתיק הזה מתקיימים גם כיום מופעים וקונצרטים רבים, חווייה מומלצת ביותר!

התיאטרון הרומי של אסְפָּנְדוֹס (Aspendos antik tiyatrosu) נחשב לאחד התיאטרונים העתיקים היפים בעולם. מאז הקמתו במאה ה-2 לספירה, הוא נותר כמעט ללא שינוי, למעט שימור ושחזור מסוימים בעבר, מה שהוביל למצבו הכללי המעולה ולהיותו שמור ומטופח יחסית.

את התיאטרון הרומי העצום בנה מרקוס אורליוס (161-180) בתקופה הרומאית. הביזנטים, ששלטו כאן אחרי האימפריה הרומית, שמרו אותו מתוחזק יחסית. לפני 800 שנה בנו אותו כמעט מחדש, השבטים הסלג'וקים ששלטו כאן. במאה ה-20 ולאחר ביקור במקום, הורה מנהיג טורקיה המודרנית אטאטורק, לשפץ אותו שוב. האקוסטיקה כאן, אגב, מדהימה.

התיאטרון נמצא במרחק של 47 קילומטרים, נסיעה של כחצי שעה מאנטליה. מצפון לו תוכלו לראות אקרופוליס ואקוודוקט מרשים שבנו הרומאים, בגובה של בניין בן 3 קומות.


#מה מיוחד בתיאטרון הרומי?
בתיאטרון הרומי של אסְפָּנְדוֹס ניתן לראות היטב את כל המעברים והטריבונות מהבנייה המקורית. כאן השתמרו היטב גם שורת הקשתות המרהיבה שנבנתה סביב היציע, כמו גם הקיר הסוגר מאחור על הסצנריו, כלומר הבמה. קיר זה נותר שלם, עם מרבית מרכיביו.

בניגוד לתיאטראות היווניים, שנחצבו לתוך צלע הר,
התיאטרון הרומי של אסְפָּנְדוֹס הוא תיאטרון רומי לכל דבר. זהו תיאטרון העומד בפני עצמו, כמבנה עצמאי שלא זקוק לתמיכה מיוחדת.

התיאטרון הרומי גם נבנה במישור ובכדי שתשומת לב הצופים לא תוסח מהמופע בצפייה בנוף שמאחור, נהגו הרומאים לבנות מאחורי הבמה קיר גבוה המסתיר אותו ותוחם את התיאטרון. זאת לעומת היוונים שבנו את התיאטראות שלהם במדרון אחד ואל מול מדרון אחר שימנע הסחת דעת של הצופים, על ידי הנוף והסביבה.


#האגדה על בניית התיאטרון
האגדה המקומית מספרת כאן שמלך אסְפָּנְדוֹס הכריז על תחרות, מעין מכרז שבו הבטיח את יד בתו היפה למי שיצליח לפאר את עירו יותר מכולם. רבים ניגשו למכרז ושניים בלבד הגיעו לגמר. אחד מהם היה בונה האמפיתאטרון המפואר. השני הוא מי שבנה את האקוודוקט, אמת המים המרשימה.

המלך שהתפעל משני המיזמים הללו, לא ידע את נפשו ולא הצליח להכריע מי מהם המנצח ובמי מהשניים לבחור לבתו. לבסוף הוא הודיע שיחתוך את בתו הנסיכה לשניים ויעניק כל חצי לאחד מהבונים.

בונה התיאטרון הודיע למלך שהוא מוותר על הפרס, כדי שאהובתו תישאר בחיים. המלך, שהבין שהוא הראוי מהשניים, מיהר להכריז עליו כמנצח. מזכיר לכם סיפור כלשהו?


#טיפים
בקיץ מתקיימים כאן קונצרטים של מוסיקה, אופרה ומופעי מחול. כדאי להזמין כרטיסים מראש וליהנות מחוויה מיוחדת.

תוכלו לנסות לכוון את חופשתכם למועד הפסטיבל כאן, בין אמצע יוני לאמצע יולי.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/uPh_U_JYfX0


קונצרט:

https://youtu.be/sTebC4u4Nbw


ביקור מודרך:

https://youtu.be/gJM-k_D7Ta0


בלוגרים:

https://youtu.be/f-7bA4PBKdY
האקוודוקט של אסְפָּנְדוֹס
#על האקוודוקט הרומי שבאספנדוס

למי שמכירים את התיאטרון הרומי השמור והמפורסם של אסְפָּנְדוֹס, כדאי להכיר את שכנו הלא פחות מרשים. זהו אקוודוקט, מוביל מים רומי שניצב לא הרחק ממנו.

מדובר באקוודוקט של אסְפָּנְדוֹס (Aspendos Aqueduct), אמת מים בגובה של בניין בן 3 קומות, שניצבת מצפון לתיאטרון. תפקידה היה להוביל מים אל העיר הרומית שבסביבה.

האקוודוקט הזה נבנה במאה ה-2 לספירה על ידי אציל מקומי עשיר ששמו טיבריוס קלאודיוס. אורכו של מוביל המים המרשים היה כ-15 קילומטרים וגובהו 15 מטר. בקצות האקוודוקט בנו הרומאים מגדלים לוויסות של לחץ המים, כל אחד מהם בגובה של 30 מטרים.

מוביל המים נחשב לאתר המעניין ביותר באספנדוס, אחרי התיאטרון השמור והמפורסם שלה. בסביבה נותרו מאותה תקופה גם שרידי אצטדיון, שני בתי מרחץ, בזיליקה, מזרקה ורחבת השוק של האקרופוליס, היא העיר העליונה.


#אגדת האקוודוקט
אגדות שונות נקשרו לבניית האקוודוקט הזה. את הראשונה אתם מכירים מהביקור בתאטרון של אספנדוס. היא מספרת שמלך אסְפָּנְדוֹס הכריז על תחרות, מעין מכרז שבו הבטיח את יד בתו היפה למי שיצליח לפאר את עירו יותר מכולם. רבים ניגשו למכרז ושניים בלבד הגיעו לגמר. אחד מהם היה בונה האמפיתאטרון המפואר. השני הוא מי שבנה את האקוודוקט, אמת המים המרשימה.

המלך שהתפעל משני המיזמים הללו, לא ידע את נפשו ולא הצליח להכריע מי מהם המנצח ובמי מהשניים לבחור לבתו. לבסוף הוא הודיע שיחתוך את בתו הנסיכה לשניים ויעניק כל חצי לאחד מהבונים.

בונה התיאטרון הודיע למלך שהוא מוותר על הפרס, כדי שאהובתו תישאר בחיים. המלך, שהבין שהוא הראוי מהשניים, מיהר להכריז עליו כמנצח.

האגדה השנייה מספרת שבזמן שהמלך התלבט מי יזכה בידה של בתו, מאותם שני בנאים משקיענים, הוא ביקר באמת המים, אותו אקוודוקט מרשים שנבנה על ידי אחד מהשניים. בהמשך הלך המלך וביקר בתאטרון הרומי של העיר.

המלך התיישב בתאטרון, כשהוא שקוע בהרהורים. לפתע שמע המלך קול ובו אמר מישהו: "אני חייב לזכות בבת המלך". כשהמלך הרים את ראשו בניסיון להבין מי רוצה בידה של בתו, הוא ראה בצדו השני של התיאטרון את המהנדס שבנה את התיאטרון. אותו מהנדס, היה אחוז אמוק ושב ולחש. לא דיבר אלא ממש לחש ורק לעצמו את המילים הללו...

כך הבין המלך עד כמה האקוסטיקה בתיאטרון טובה, עד שלחישה מצד אחד שלו מגיעה אליו בצד השני. לכן החליט המלך בו ברגע שמתכנן התיאטרון הוא שיזכה בבתו האהובה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Wlo90Hl1K-0


החלק השבור:

https://youtu.be/wR9sX8FPc-U


אורכו:

https://youtu.be/ydn4tHcU4to


והעיר העתיקה שאליה הוא הוביל את המים:

https://youtu.be/KemfGdSay3M


שער אדריאנוס
#על שער הניצחון שבנה אדריאנוס

אחד מאתרי החובה של אנטליה הוא שער אדריאנוס (Hadrian's arch). בעבר הוא היה שער בחומה, שהקיפה את העיר מסביב. מרביתה נהרסה בימינו.

שער הדריאנוס הוא שער ניצחון עתיק שהוקם בשנת 130 לספירה, לכבוד ביקורו של הקיסר הרומאי חובב הארכיטקטורה אדריאנוס (Hadrianus gate). הביקור הזה של הקיסר, אגב, הוא אותו ביקור שבהמשכו הוא יגיע ליהודה בשנת 132, ביקור שיצמיח את מרד בר כוכבא המפורסם.

בהיסטוריה הרומית אדריאנוס נחשב לאחד הקיסרים שבתקופתם האימפריה נהנתה משקט יחסי ושגשגה מאד. ליהודים הוא לא זכור לטוב דווקא, שכן בתגובה למרד של בר כוכבא וחבריו בארץ ישראל, הוא טיפל במורדים ובעם ששרד בארץ בכוח רב והנחית עליהם מכה ניצחת.

השער בנוי שיש ומקושט. הוא ניצב ליד שדרות אטאטורק ונחשב לציון דרך עיקרי בנוף העיר. הוא השתמר די טוב, ועבר שיפוץ בשנות ה-60 של המאה ה-20.

עם שלוש הקשתות שלו, הוא נמצא בכניסה הקדומה ביותר אל קלאיצ'י, העיר העתיקה של אנטליה. למעשה, זהו השער הקדום ביותר בחומה המזרחית של העיר. החומה עצמה נהרסה ברובה, במהלך שלבי פיתוח העיר המודרנית. קטעים ממנה וחלק מהשערים ששוחזרו אפשר עדיין לראות בעיר.

האדריכלות של השער היא בסגנון קורינטי. השער עם שלוש הקשתות המרשימות מוביל היישר אל סמטאות העיר העתיקה והנמל העתיק שלה.

מצידו השני של השער תוכלו לראות שני מגדלים, שנבנו כל אחד בתקופה אחרת. המגדל הדרומי הוא מגדל ג'וליה סנקטה (Sancta). גם הוא נבנה בתקופת אדריאנוס. המגדל הצפוני, לעומתו, הוא מתקופה אחרת.

בגן שליד השער תוכלו לראות בד"כ את הגברים המקומיים, כשהם יושבים, שותים תה תורכי ומשקיפים על העוברים ושבים בשדרות אטאטורק.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/15iT_m_UTjs


ביקור במקום:

https://youtu.be/5h2UQD0dif4


ומבט נוסף:

https://youtu.be/ZvH-6D8M3m8
חומת סיאול העתיקה
#על חומת העיר בת ה-600 של סיאול

טיול על החומה העתיקה של סיאול (Seoul city wall) הוא חוויה נחמדה ושונה מהמקובל בביקור בה. החומה הגבוהה של העיר נבנתה בשנת 1392. היא נמתחת לאורך יותר מ-18 ק"מ, בהם היא מטפסת על ארבעה הרים שונים.

המלך הראשון משושלת ג'וסון הוא שהקים את החומה, בכדי להגן עליה מהפלישות החוזרות ונשנות של העמים שמסביב. חלק מהקסם בסיור לאורך חומת העיר הוא הניגוד בינה לבין הבניינים העכשוויים שמנגד.

לאורך חומת העיר יש שביל הליכה ארוך, שבו תוכלו לבחור מבין כמה מקטעים. ניתן ללכת בהליכה נינוחה של כשעה, או לטפס בסיור של כ-4 שעות על מקטע החומה שבהר נאמסן.

בירידה לאורך החומה תגיעו למוזיאון חומת סיאול החינמי, שמספר על תולדות החומה הזו. בהמשך מגיעים לכפר העתיק והציורי איווה (Ihwa). הכפר הזה ידע שנים רבות של הזנחה, לפני ששופץ ב-2006. היום הוא מוצף תיירים, מה שגורם לעתים לחלק מתושביו לשובע והתנגדות מסוימת לביקורים.

גם פארק נאקסאן המשקיף על העיר הוא מקום יפה, שיש המכנים "מונמרטר של סיאול". זאת בזכות דמיונו לשכונה המפורסמת שמשקיפה על פריז מלמעלה.


מבט מקרוב:

https://youtu.be/AmU5Lzwy2XE


ועוד מבט:

https://youtu.be/rT7utJScvNE


הדרכה מפורטת (עם תרגום):

https://youtu.be/quNIRw9H3NM


ועוד אחת:

https://youtu.be/XbBRsYonp0Y
ירבטאן סאראי
#על מאגר המים עם 336 העמודים וצורת הבזיליקה

ירבטאן סאראי (Yerebatan Sarayı), המכונה גם "הארמון השקוע", או בזיליקת בור המים (The Basilica Cistern) הוא מאגר מים תת קרקעי עתיק, שאת גגו מחזיקים לא פחות מ-336 עמודים.

המאגר, שנבנה בשנת 532 בידי 7,000 עבדים, הוא מופת להנדסה הביזנטית. המים שרוכזו בו הובאו לעיר ממרחק של 20 קילומטר.

העמודים המוארים בתאורה עמומה, יוצרים כאן אווירה מיוחדת, שמוסיקת הרקע תורמת לה באופן מיוחד. העמודים הללו משמשים כאן בבניה משנית. כלומר הם נלקחו מחורבות של אתרים קדומים שהיו בעיר ומשמשים בבנייה המאוחרת שכאן. המנהג להשתמש בחומרים ממוחזרים, שנלקחו מאתרים עתיקים, היה מאד מקובל בעולם העתיק ולא רק בטורקיה. הביקור כאן הוא רגע קסום בעיר איסטנבול.


#תולדות הבזיליקה
את בזיליקת בור המים בנה כאן הקיסר יוסטיניאנוס, בשנת 532 לפני הספירה. היא נועדה להיות מערכת להובלת מי שתייה אל תוך העיר ולאחסון המים לשימושם של הארמון וההבניינים הסמוכים לו.

העות'מנים ככל הנראה לא הבינו את חשיבותה, שכן בתקופתם היא הייתה למזבלה. האגדה מספרת שמדי פעם אף השליכו לתוכה גופות של מתים. במאה ה-20 שוחזרה ירבטאן סאראי מחדש ומאז היא הפכה לאטרקציה רומנטית שמארחת מזוגות לצילומי חתונה ועד לתיירים רבים המטיילים ומצטלמים בה בהנאה.

בימינו מוארת הבזיליקה בתאורה צבעונית ובמימיה שוחים דגי נוי רבים. בימי הקיץ מבקרים כאן גם תושבי העיר וגם תיירים רבים, הזוכים כאן למקום למפלט מהחום. מפעם לפעם ניתן ליהנות כאן גם ממופעים של מוסיקה ומחול.


משימת בילוש לילדים
================
חפשו את ראשי המדוזה שבבסיס שניים מהעמודים כאן. הם ייראו לכם הפוכים. בעבר הם היו שקועים מתחת למים. מצאתם?

חפשו גם את "עמוד הדמעות" המפוסל בצורת דמעות גדולות, שלפי האמונה אם תניחו את כף היד על החור שבו ותסובבו את כולה על החור, תזכו למזל טוב!


מבט מקרוב:

https://youtu.be/Ek19HGge3kg


הדרכה:

https://youtu.be/yEP1oWYgpTo
המוזיאון הארכיאולוגי של הירקליון
#על המוזיאון הארכיאולוגי של כרתים

המוזיאון הארכיאולוגי של הירקליון (Heraklion Archeological museum) הוא מוזיאון ארכיאולוגי מצוין, שמשמש אכסניה לאוצרות הנדירים של שרידי התרבות המינואית, לצד מוצגים הלניסטיים ורומיים, מתקופות מאוחרות יותר.

כאן תוכלו לראות דיסקוס מפסטוס (Phaistos), שעליו מוטבעים סימני כתב שטרם פוענחו, בקו לולייני.

במקום אחר במוזיאון תוכלו לראות דגם של עגלה בת 4,000 שנים לערך, שלה 4 גלגלים. זוהי העדות הקדומה ביותר לשימוש בגלגל באי כרתים.

במוזיאון פסלונים מינואיים יפים להפליא. שימו לב לפסלוני אלות הנחשים מהתקופה המינואית ולפסלון של אקרובט על פר, שכולו עשוי זהב ושנהב.

ישנם גם הממצאים שהתגלו בנמל המינואי קאטו זאקרוס (Kato zakros). הממצאים הללו חשובים מאד לחוקרים, מכיוון שהם מעידים על קשרי המסחר שהתקיימו בין כרתים לפיניקיה ולמצרים. יש כאן תכשיטים ממצריים וחפצי שנהב מסוריה.

שימו לב במוזיאון גם לציורי הקיר שנמצאו בחורבות קנוסוס. ביניהם תוכלו לראות את "נסיך החבצלות" החובש כתר נוצות. תוכלו לראות גם ציורי קיר של דולפינים, אקרובטים הרכובים על פר, אשה אלגנטית וכדומה.


הנה מבט מקרוב על המוזיאון הארכיאולוגי של הירקליון:

https://youtu.be/epaphh76YZk
גוּרניָה
תִ'ירָה העתיקה
גן שער רעמסס
הפירמידות של גִיזָה
קבר קַגֶמְנִי


אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

העולם הוא צבעוני ומופלא, אאוריקה כאן בשביל שתגלו אותו...

אלפי נושאים, תמונות וסרטונים, מפתיעים, מסקרנים וממוקדים.

ניתן לנווט בין הפריטים במגע, בעכבר, בגלגלת, או במקשי המקלדת

בואו לגלות, לחקור, ולקבל השראה!

אֵאוּרִיקַה - האנציקלופדיה של הסקרנות!

שלום,
נראה שכבר הכרתם את אאוריקה. בטח כבר גיליתם כאן דברים מדהימים, אולי כבר שאלתם שאלות וקיבלתם תשובות טובות.
נשמח לראות משהו מכם בספר האורחים שלנו: איזו מילה טובה, חוות דעת, עצה חכמה לשיפור או כל מה שיש לכם לספר לנו על אאוריקה, כפי שאתם חווים אותה.